מרב מיכאלי וליאור שליין עם בנם אורי
21.8.21. באדיבות המצולמים
באדיבות המצולמים

בוגדת: מרב מיכאלי בחרה, ופגעה באל-הוריות שנתלו בה

עודכן לאחרונה: 22.8.2021 / 13:34

מיכאלי, שנחשבה לאל-הורית האולטימטיבית, מקרה הבוחן שכל אל הורית נתלתה בו והשתמשה בו כדי להצדיק את הבחירה האישית שלה, החליטה להביא ילד לעולם בתהליך פונדקאות. האל-הוריות מרגישות נבגדות, ההוריות שמחות לאיד, ולמי אכפת מה היא מרגישה

בשורה מטלטלת פרעה את סדר יומן של האמהות והאל-הוריות בישראל כאחד: מרב מיכאלי הופכת לאמא. כלומר, מביאה עם בן זוגה ליאור שליין ילד מאם פונדקאית. ושוב הרחם הפרטי הופך לציבורי, הפעם גם בחסות אותן נשים שנוהגות לומר "צאו לי מהרחם", דהיינו, אלה שפחות מוכנות למלא באמצעותו את דרישותיה התובעניות של החברה.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

מבחינת הרדקיליות שבאל-הוריות, מיכאלי ביישה את הפירמה. מה תעשינה עכשיו כדי להצדיק את בחירת החיים שלהן אם לא להיתלות בבחירת החיים שלה? עד עכשיו ענו למקטרגים, "הנה, גם מרב מיכאלי לא הביאה ולא התחרטה!", ועכשיו תיאלצנה לגמגם באי נחת, כנראה כי אינן מחשיבות את חוויתן הפרטית בעולם כתשובה מספקת.

האכזבה ממיכאלי מטופשת לא רק כי אלה החיים שלה, אלא כי עולה מדבריה שעשתה את הצעד בעיקר למען שליין. היא לא הפכה את עורה או הביעה חרטה על שלא נכנסה להריון בגיל צעיר יותר. אבל גם אם הייתה מתחרטת, כאמור, אין בזה כדי להצביע על הנשים כולן, ממש כשם שאישה אל-הורית-נצחית אחת לא מצביעה על הנשים כולן. יש שרוצות ילדים, ויש שלא. למה זה כל כך מטריף אותנו?

נדמה שהתרעומת על מיכאלי נולדת מהמקום ממנו מגיעים כל הטוקבקים הלא רלוונטיים: ביטחון עצמי נמוך. במצב כזה בחירות החיים של אחרים מאיימות, לתחושתנו, על הבחירות הפרטיות שלנו, ואנחנו מתקוממים נגדן. למרבה הצער, הפרקטיקה הזו תקפה במקרה הזה גם לרוב ה"נורמטיבי", אך גם למיעוט שיוצא כנגד הכניעה לקונבנציה. הבעיה בקהילות כאלה, שהולכות כנגד המוסכמות, היא שהן עלולות בקלות להפוך בעצמן לעוד מערכת מוסכמות קשיחה ודכאנית.

זה קורה גם בקבוצות בדס"מיות, שנכנעות לא פעם לששפוט אדם האם הוא "בדס"מי אמיתי" (למי פאקינג אכפת? מקבלים תואר בסוף?), זה קורה גם בקבוצות להט"ביות וקוויריות, זה קורה בכל קהילה שנאחזת בשונות שלה כדי להגן על עצמה ומתוך זה יוצא שתוקפת את מי ששונה בתוכה.

עוד בוואלה

האלכימאית: שני הופכת מנחל לסלע, ולוקחת את הגורל בידיים

לכתבה המלאה

מהצד השני, האמהות שנאחזות באמהות כדת, רואות באקט של מיכאלי הזדמנות לפתיחת שמפניות מהולה בשמחה לאיד. הנה, סוף סוף הפמיניסטית הקשוחה נשברה והבינה מה ייעודה האמיתי בחיים - להיות אמא. למי אכפת מה היו הסיבות האמיתיות של מיכאלי למעשה או מה היא מרגישה לגביו, העיקר שסוף סוף השלימה עם תפקידה כרחם לאומי, כמו כולנו. עכשיו כל מי שהפצירו בה להביא ילד כי "זה הדבר הכי מדהים שאת יכולה לעשות בשביל עצמך" יכולות להמשיך בחייהן לקרבן הבא.

אבל לא כולן המשיכו הלאה כל כך בקלות, ויש שאף דרשו ממנה להתנצל על שטענה בעבר כי חוסר שוויון מגדרי הופך את האמהות לעול על נשים, כאילו טענה בכך אישית על חוויית האמהות הפרטית שלהן. באופן כללי, ישנה תחושה שמרבית השיח ברשת מתנהל בין אנשים שזורקים אחד על השני תשובות לטענות שלא נטענו ואסוציאציות חופשיות משל היינו כולנו כתמי רורשאך.

ואולי, סליחה על הקלישאה, זו הבעיה המרכזית בשיח הרשת בכלל. אין בני אדם - כולם ייצוג לתחושותינו ותו לא. אבל זה כמובן לא נכון. משמעות הבחירה של מיכאלי שייכת לה ולה בלבד, ושיהיה לה מזל טוב. על פונדקאות נדבר פעם אחרת. צאו לי מהרחם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully