פתאום הבנו מה מפריע לנו בעונה הזאת של האח הגדול

כבר כמה עונות שיש לי את הטעם הזה בפה. מאז שהאח הגדול עבר לרשת, תפל לי. האח הגדול הנוכחי אפילו לא פרווה (גם לא האח של האח), כמו תפוח עץ קמחי *זן חרמון, כמו פשטידה מימית משלשה מצרכים מהניינטיז. האח הגדול הפכה תכנית משמימה, סרת טעם, שעושה לדחוף את הצלחת ולפסוח על ארוחה. בעוד הטעם תפל, הריח מאד מוכר - האח הגדול מגלם יופי-יופי טרגדיה נשית שכיחה, שלא לומר נצחית, ומתפקד כמו מקרה קלאסי של אשה אבודה, גברת שוויתרה וסיבכה את עצמה ככה עד שנותרה עם מה שהחשיבה כ-"פרס הפרסים" שלה - ה"טאלנט", ובנתה את החיים שלה על ליצן חצר אחד.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

אני אוהבת ועל כן מוקפת נשים, מלאן נשים, בכל הגילים, שלבים, מרחבים, עיסוקים, והסטטוסים, והמשותף ללמעלה מתשעים וחמישה אחוזים מהנשים (ולאח הגדול הנוכחי), הוא הויתור (כביכול מרצון), על הרבה מאד, בעבור ליצן אחד.

להלן שלשה סימנים/שלבים, לכך ששמת את כל הז'יטונים במקום הלא נכון, והזנחת את כל היתר:

לפני הכל, יש לזהות שבכלל וויתרת על העלילה, איך מזהים? מבינים ש"הטאלנט", מבחינתך, קודם ל-כ-ל, ואת עושה הכל כדי שיהיה לו נוח במקום לך, ונותנת קדימות לרצונות שלו כמעט תמיד. למשל, את חושבת על משרה חדשה או אפיק חדש ומגיעה מהר מדי ל:"נראה מה הוא יחשוב על זה ונחליט". את פותרת שאלות גדולות סביב חיים שלמים ב:"נסתדר כבר", ומעדיפה לסתום כשאת חושבת אחרת ממנו, במקום לפתוח בשיח שייגמר בהשתקה, או בצעקות ואז בהשתקה., ובגדול מעבירה את החיים איתו כמו מישהי שיושבת ליד נהג שמנסה בריכוז שיא למצוא את אליקו בלב המדינה, באמצע נסיעה ממש מורכבת.

כמוך, גם האח וויתר על עלילה ורואה רק את הטאלנט. הוא תופר משימות ברישול, אין לו ליין אפ, או מושג, מה יקרה בכל משימה ולאן היא תוביל, והוא מעוניין רק לתעד את התגובות של הטאלנט במשימה. אם למישהו זה עדיין לא ברור (כנראה חוצן) - בעונה הנוכחית הטאלנט הוא עומר, וטיפה תמיר, וגם זה רק כי ג'קי חתך נורא מהר. האח לא מפנה זרקור אמיתי לאף אחד אחר בבית, וכשהוא מתאפס לרגע ומבין שהוא מגזים, הוא מנסה לכוון וכושל, כי מי רוצה לראות את אורן חזן בעוד מפגן התססה בארגז חול, או את אור שפיץ בבהלת סוכרים,
או את מירי מייבבת לתוך דג חריף?

את שואלת את עצמך: "זהו? ככה יראו שאר החיים שלי? זה מספיק לי? זה מספיק למישהי? אני יכולה יותר? יש מצב ליותר?" מרגיש לך שגדלתם לחוד, את והטאלנט. השלב הזה קשיח, כי כאן את עדין כלואה בדפוס אשמה, וסבורה שיכולת להוציא ממנו יותר. את חושבת שלו היית מתנהלת אחרת, בוחרת אחרת, הייתם מגיעים רחוק יותר, אז את משקיעה בטאלנט עוד, נותנת אקסטרה עבודה. את קשובה, נצמדת ל'טמפו' שלו. את מאפשרת לו למצוא את אליקו בלב המדינה ומאזינה בקשב, ביחד אתו, ל"בחוף של טרפטוני". מאמינה באמת, מקווה שיש שם רובד נוסף, שאיכשהו פספסת.

סורי מאמי, לשורת מופת כמו: "בחורות עם בגד ים חוטיני", אין עוד רובד. גם האח, כמותך, מבין שלא מספיק אף לו. גם הוא חש אשמה, אוסף (כביכול) אחריות ומפנק את עומר (וקצת את תמיר), בעודף יחס ופיצוי. אחרי משימה בה הוכתרו עומר ותמיר, כדוקטור ברזני ודוקטור ורדי, ופומפמו בשלל זרקורים וארוחות גורמה, הוא משקיע ועושה עוד חתכת צעד אחד גדול, ומכניס לבית את נטע ברזני, טאלנט ואחות של טאלנט.

ומה יוצא לו מפסטיבל האורות הזה, מה? כמו אצלך, כלום.
טוב, אולי כמה שנינות-כינים, פליטות כמו: "הסינטה משגעת!" *דוקטור ברזני לועס במעבדה, ו"צימוקי!" *כינוי החיבה של עומר בביתו הביולוגי (נטע תרמה). למען ההבנה, הסדר וההטמעה, זה בדיוק כמו לשיר יא קה קה בחוף של טרפטוני, בפחות מילים.

כבכל עונה, גם בזו הנוכחית, האח מבין אחרי אחד וחצי חודש, שאין לו מה לעשות עכשיו. את מי הוא יכניס כשעוד שניה נגמרת העונה? הוא מבין שזהו, האבוד הושרש, וגם הוא כמותך, מנסה לשכנע את עצמו ולהאשים אחרים: "ככה עושים היום טלוויזיה..", "זה מה שהאנשים בבית רוצים!". האח הגדול החדש של רשת, נוגע בשלב השלישי הזה בכל עונה, שוב נוגע, שוב נבהל ושוב סב לאחור, עד שמאוחר מדי. זה הלימבו שתקוע בו האח הגדול - מכווץ את הבטן, פחות נעים לצפייה ונו טוב, גם מרדים בו זמנית - מיקס קשוח, תודו.

אותו הדבר קורה גם אצלך ואצל הליצן. אזהיר, ככה זה עם התפכחות - אין דרך לייפות את זה - את מרגישה ייאוש, את לא מבינה איפה טעית, מתי זה קרה, איך וויתרת, והאם ישנה דרך לתקן עניין כל כך מושרש. את מנסה להטיל אחריות על העולם - על אמא, על סבתא, על חברות, ועל דורות של נשים שקדמו לך, בשעה שברור, שגם אם נניח והיו אומרות לך משהו, לא היית מקשיבה, כי הוא הרי היה הטאלנט - "הפרס". זה קשה, אבל מתגמל, כי הקתרזיס שמור למתפכחות שמבינות שכל גורם בחיים שלהן הוא חלק מליין אפ אחד גדול, ומכירות בכך שהתכנית שלהן היא התכנית שלהן, ולאמיצות שמחליטות לגדול באמת ולקחת אחריות על עצמן בלבד, ולטוות את החיים שלהן מחדש, בסמוך או בנפרד מליצן החצר, הטאלנט - לא בכדי יש לליצני חצר עוד שם בעברית - שוטים.