אילוסטרציה. ShutterStock
צילום: , ShutterStock

"פוטרתי בוואטסאפ, כי הבנות התלוננו שאני נוגע בהן"

התלמידות התלוננו, והמורה לחוג קרקס פוטר מיד, אפילו מבלי לברר איתו מה באמת קרה. איך זה מרגיש להיות קורבן של תלונת שווא? גבר שחווה על בשרו משתף. וידוי

"אני עובד כמדריך חוגי קרקס ומלמד בבתי ספר שונים בארץ. לפני כמה שנים הגעתי לבית ספר מסוים במטרה להעביר שני חוגים - אחד לשכבת כיתות ט' ואחד לשכבת כיתות י'. היה אירוע בפתיחת השנה של הצגת החוגים לילדים, החוג שלי עורר התלהבות אבל בסופו של דבר נרשמו רק ילדים משכבת י'. בדיעבד הסתבר שזה קרה בגלל טעות של רכזת החוגים שלא רשמה את המעוניינים משכבת ט'. בגלל שהיה לה מאוד לא נעים ובגלל שהיא הייתה מחויבת לקיים את החוג, היא החליטה לאסוף כמה ילדות מכיתות שונות בשכבה ט' ופחות או יותר הכריחה אותן להשתתף. ככה מצאתי את עצמי בתחילת השנה בחוג רק עם בנות, מעט בנות, שכולן לא ממש רוצות להיות בו. החוג של כיתות י', לעומת זאת, היה מלא גם בבנים וגם בבנות, כולם רצו להיות בו ונהנו והאווירה הייתה אחרת לגמרי.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית

אחרי שלושה חודשים אני מקבל פתאום הודעת וואטסאפ מהרכזת שהחוג של כיתות ט' מבוטל, כי הבנות התלוננו שאני נוגע בהן והן מרגישות קצת מוטרדות. הודעת וואטסאפ, כן? לא שיחת טלפון, לא כלום, לא ניסתה לברר מה העניין, פשוט החלטה לבטל את החוג".

עוד בוואלה!

לא לפני הסופ"ש: כולנו רוצים שאיתמר יישאר עוד קצת

לכתבה המלאה
"היא ציינה בפניי כל מיני ציטוטים של דברים שלכאורה אמרתי בשיעור ולגמרי הוצאו מהקשרם" (צילום: ShutterStock)

איך זה הרגיש להיות מואשם במשהו כזה?
"ברגע הראשון הייתי בעיקר מופתע מאוד. לא הצלחתי להבין מאיפה זה בא בכלל. התקשרתי אליה והיא לא ענתה, אז כל התקשורת בינינו הייתה בהודעות, וככל שהשיחה התקדמה הבנתי שהיא לא מוכנה בכלל לשמוע אותי בזמן שהיא מטיחה בי כאלה טענות חמורות. הרגשתי ממש חסר אונים ומתוסכל, זה היה מכעיס נורא. אגב, היא אמרה לי במפורש שהחוג של כיתה י' יכול להמשיך כרגיל, ושרק החוג של ט' מבוטל. אם אני מטריד בנות, איך אתם נותנים לי להמשיך ללמד בכיתה אחרת?

בדיעבד, לדעתי הבנות פשוט חיפשו כל דרך לצאת מהחוג וזאת הייתה הדרך שלהן. חוג קרקס הוא הרי חוג שכולל מגע, לא מיני כמובן אלא מגע כמו שנדרש בתרגילי אקרובטיקה. מאוד יכול להיות גם, בוודאי בחוג שהן מלכתחילה לא רוצות להיות בו, שמשהו שם באמת כיווץ אותן, אפילו במגע הפרקטי הזה. במצב תקין הן היו אומרות לי את זה, או אם לא נעים להן לומר לי - היו מעלות את הנושא בפני הרכזת ואז היא הייתה מדברת איתי והייתי אומר: "בסדר גמור, אני אהיה יותר רגיש לזה". זה מה שהיה צריך לקרות. אבל כנראה לרכזת היה מאוד נוח שהנה, הבנות התלוננו, וזה נותן לה עילה לסגור את החוג שהן גם ככה לא רוצות להיות בו".

על איזה מגע בדיוק אנחנו מדברים? אתה יכול לתת לי דוגמה?
"יש למשל תרגיל שצריך לשכב בו על הגב ולהצמיד את הגב התחתון למזרן ככה שאי אפשר להכניס יד מתחת לגב. אז כחלק מהלימוד אני בודק אם באמת אפשר להכניס את היד כדי לכוון את התלמידים והתלמידות ליישר אותו יותר. להערכתי, על הרגע הזה הן דיברו".

במהלך השיעורים הרגשת איזושהי אי נוחות מצד הבנות?
"לא בקשר למגע, הרגשתי אי נוחות כללית מזה שהן לא רוצות להיות שם, מין חוסר שקט עקרוני כזה".

"אם אני מטריד בנות, איך אתם נותנים לי להמשיך ללמד בכיתה אחרת?" (צילום: ShutterStock)

יכול להיות שמגע, מכל סוג, הוא לא במקום בסיטואציה של מורה גבר שעובד עם נערות? היית צריך אולי לחשוב על זה מראש?

"אני חושב שכהערה זה נכון, אני היום הרבה יותר רגיש לכל הנושא הזה של מגע, גם עם בנים וגם עם בנות. למדתי מזה. ויכול להיות שהייתי תמים כשלא העליתי על דעתי שעלולה להיות בעיה. אני זוכר שכשהתחלתי ללמוד יוגה לפני 15 שנה, המורה הייתה עוברת בין התלמידים ומתקנת אותם במגע, ובאותו זמן שמעתי שבארה"ב המורים קודם כל שואלים אם אפשר ורק את מי שעונה בחיוב הם באמת מתקנים במגע. אז זה נראה לי נורא מוזר אבל לאט לאט זה תפס יותר גם בארץ. אז יש פה גם תרבות שמשתנה, זה לא שיש כללים מאוד ברורים לזה בראש. מי שאומר "היית צריך לחשוב על זה" - כן, עכשיו אני כבר אחשוב על זה, אבל להגיד מה הייתי צריך לעשות בדיעבד זה, מה שנקרא, קל לומר.

בכל מקרה, אחרי ההודעה מהרכזת על הפסקת החוג אני דרשתי לדבר עם המנהלת, אבל היא נתנה גיבוי מלא לרכזת שלה וגם ציינה בפניי כל מיני ציטוטים של דברים שלכאורה אמרתי בשיעור ולגמרי הוצאו מהקשרם. היה למשל שיעור של גלגולים אקרובטיים והבנות פחדו. אז דיברתי איתן על אומץ ועל ההבדל בין משהו באמת מסוכן למשהו שהוא רק מפחיד, ונתתי דוגמה שאם יום אחד הן ירצו להתחיל עם איזה בן מהכיתה, זה גם יהיה מפחיד וידרוש אומץ. אצל המנהלת זה הפך לזה שאמרתי שהן צריכות לעשות גלגול כי זה חשוב בשביל יחסים בעתיד עם גבר. מסתבר שאפשר לגרום לכל דבר להישמע רע. אחרי משהו כמו שבוע המנהלת הבינה שזה אבסורדי מבחינתם להפסיק חוג אחד בעילה כזאת ולהמשיך את השני, אז היא ביטלה גם את החוג של כיתות י', ככה שאיבדתי את העבודה שלי בבית הספר הזה לגמרי".

"הייתי מצפה ממנה שתתקשר אליי, תגיד לי מה הילדות אמרו לה ותשאל אותי על זה" (צילום: ShutterStock)

מה היית רוצה שייעשה אחרת?
"הילדות הן רק ילדות. גם אם הן עשו משהו, נגיד, בזדון, הן ילדות בכיתה ט', התפקיד שלנו זה להיות שם עבורן. מי שהייתי מצפה ממנה להתנהג אחרת זו קודם כל הרכזת. הייתי מצפה ממנה שתתקשר אליי, תגיד לי מה הילדות אמרו לה ותשאל אותי על זה. היא הייתה יכולה גם לבוא לצפות בשיעור, לדבר עם הבנות ועם הילדים מהחוג השני, לנסות לקבל תמונה יותר רחבה.

אני אחר כך ביקשתי לדבר עם הבנות ולא נתנו לי, ובעיניי זה ממש רע עבורן. מה המסר שהן מקבלות? שיש להן בידיים פצצת אטום - הן רק אומרות "נגע בי" וזהו, מפטרים את הבנאדם. אני מכיר, אגב, את המורה שהחליפה אותי שם והיא סיפרה לי שהיה להן מאוד לא נוח עם זה. שהן הרגישו מאוד אשמות שפיטרו אותי בגללן. בהתחלה כעסתי גם עליהן אז אמרתי לעצמי: "יופי, שירגישו קצת לא בסדר". אבל הן בסך הכל ילדות, הן התלוננו כי הן לא רצו להיות בחוג, הן לא התכוונו שזה יגיע לזה שיפטרו אותי. המסר שהן קיבלו מההתנהלות של בית הספר הוא מזעזע בעיניי.

להאמין למתלוננת זה לא אומר שצריך אוטומטית לקבל את מלוא הסיפור ואת מלוא הפרשנות שניתנת על ידה, עד כדי כך שלא שואלים בכלל את הצד השני מה קרה ומיד פועלים נגדו. זה נראה לי ממש א' ב' של הגינות. עד היום אישה הייתה באה ומספרת, לא היו מאמינים לה ומגלגלים אותה מכל המדרגות. אז לא, אבל גם לא ההיפך הגמור. מאוד יכול להיות שגם אם הסיפור שלה הוא עובדתית לא נכון, היא לא משקרת. היא אומרת את הסיפור כפי שהוא בראש שלה, בפרשנות שלה. אבל חייבים לברר את העובדות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully