תשמעו, לא קל להראות סימני אופטימיות בזמן האחרון, ובאמת שאני הראשונה שתודה שהמצב פקקטה ושהעולם צועד לאט לאט לאבדון, אבל הדוכסית מקיימברידג', קייט מידלטון, חוגגת 40 ומסתבר שבמאורע המאז'ורי עבורה אך מינורי עבור העולם מצאתי סימנים לתקווה עבור האנושות כולה.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
תקראו לי דרמטית, תאמרו שאני משליכה את עצמי עליה או אותי על עצמה, תגידו שאני אבנה תיאוריה סביב כל דבר שיגרום לי להרגיש טוב יותר עם הארבעים (ואחת) של עצמי ותצדקו בהכל, ועדיין - לא תצליחו להתעלם מהתמונות ששחרר בית המלוכה לכבוד יום הולדתה, תמונות שבהן היא נראית פשוט בשיא שלה.
עוד בוואלה!
"שיא" זו לא בדיוק האסוסיאציה הראשונה שעולה לנו לראש כשאנחנו חושבים וחושבות על גיל 40. יותר כמו התחלה של הסוף, אולי. ואני מדברת רק על נשים, כמובן. גברים, כידוע לכולנו, רק הולכים ומשתבחים עם הגיל, עם איזו סקסיות בלתי מתאמצת שנוחתת עליהם יחד עם הקמטים הראשונים והשיער המאפיר. על הנשים לעומת זאת, כרגיל, שום דבר לא נוחת בחוסר מאמץ, בטח שלא סקס אפיל, בטח לא בגיל כל כך מבוגר.
אבל זה בדיוק העניין - 40 זה כבר לא גיל מבוגר! ואני לא אומרת את זה (רק) כי אני כבר עברתי אותו. בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר נשים פורחות, זוהרות, נראות טוב מאי פעם ונמצאות בשיא הקריירה שלהן דווקא אחרי גיל 40. הגיוני, אם ניקח בחשבון את זה שאנחנו כבר לא מתים בגיל 60.
מבחינתנו גיל 40 הוא הגיל של ההורים שלנו - אנשים מבוגרים שתמיד נראו לנו כמו אנשים מבוגרים. אולי הם נראו ככה באופן אובייקטיבי, אולי בהסתכלות מחדש ממש לא, אבל אין ספק שאם נסתכל על נשים היום ונשים בעבר, גיל 40 ממש לא נראה אותו דבר. למעשה, נשים בנות 40 היום נראות צעירות ב-40 שנה מנשים בנות 40 בעבר.
קחו את קייט מידלטון היפהפייה, שנראית אותו דבר כבר עשור, תוסיפו את מייגן מרקל שחגגה 40 באוגוסט האחרון. עכשיו קחו את אותן תמונות רשמיות שפרסם בית המלוכה לכבוד יום הולדתה ה-40 של המלכה אליזבת, ותראו בהן אישה מבוגרת, כמעט קשישה, שנראה ששני עשורים לפחות מפרידים בינה לבין הנשים הצעירות והקלילות שחוגגות היום 40 בבית המלוכה. אתם יכולים לטעון שזה עניין של אופי ושהמלכה אליזבת נולדה זקנה ואני חייבת להודות שאני קצת מסכימה. מזל שמצאתי עוד כמה הוכחות.
גם השחקנית המקסימה בטי וייט, שבשבוע שעבר הלכה לעולמה רגע לפני שהגיעה לגיל 100, היא סוג של זקנה נצחית, אבל זה רק כי אנחנו מכירים אותה כזקנה על המסך. חוץ מזה, זה רק מחזק לי את הטענה. בתמונה המצורפת עם בעלה בטי נראית בעשור השישי לחייה, אבל היא רק בת 44. לשם ההשוואה, קבלו תמונה של שאקירה עם בעלה: היא כבר עוד רגע בת 45, אבל לא נראית גדולה בשנה מבטי שמצולמת בתמונה, אלא יותר כמו הנכדה שלה.
מוצג ב' של התביעה הוא תמונה של ויויאן לי, כוכבת עבר הוליוודית ויפהפייה שזכורה בעיקר מהסרט "חלף עם הרוח". בתמונה המצורפת היא יושבת על כורסה, מותשת כנראה, כיאה לגילה. אה, רגע, בת כמה אתם חושבים שהיא בתמונה? לא 65, גם לא 55. היא בת 45 בלבד. אתם יודעים מי עוד בת 45 עכשיו? אמה בנטון. בייבי ספייס, בשבילכם. וככה היא נראית כשהיא יושבת על כורסה.
אז תגידו שזאת לא חוכמה, שיש היום פוטושופ וחומצות וניתוחים - הכל נכון, אבל זה גם הרבה יותר מזה, כי זה בכלל לא קשור לעור חלק, זה קשור לווייב. זה קשור לזה שבמקום לנבול לאט לאט, אפשר לפרוח גם אחרי גיל 40.
זה הרי לא חדש שתוחלת החיים שלנו כבר ארוכה וש-40 הוא אמצע החיים, ליטרלי, אבל כנראה שרק היום אנחנו באמת מתחילות להרגיש ככה כי אתם יודעים איך זה - תכתיבים חברתיים לוקח להם זמן, במיוחד כשהם עסוקים כל כך בלדכא נשים צעירות ולגרום להן להרגיש שהחל מגיל מסוים כבר אין להן זכות קיום.
קחו את ויויאן לי, בטי וייט, אתם יודעים מה? אפילו עם המלכה אליזבת זה יכול (אולי) לעבוד - רק תפזרו להן את השיער וכבר הן ייראו צעירות ב-20 שנה. אבל בתקופתן שיער פזור היה שייך לצעירות, אלה שעוד מותר להן להיות סקסיות, חושניות, מלאות חיים ותשוקה, לא לנשים שאבד עליהן הכלח, כאלה שהקימו משפחה.
נכון, המרדף אחר הנעורים הוא בעייתי בפני עצמו ויכול להוציא אנשים (ובעיקר נשים) מדעתן, אבל הפריחה של נשים בגיל 40 לא מגיעה רק משם, אלא בעיקר מזה שהן מסרבות לוותר על עצמן ולהיכנע לאיך שהחברה רואה, או לפחות ראתה אותן - כנשים שכבר אין להן מה לתרום לעולם, מלבד לנהל משק בית ומשפחה.
תסתכלו על קייט ומייגן, ביונסה, בריטני, ג'ניפר לופז, ג'ניפר אניסטון, וגם בארץ על שירי מימון, מלי לוי, מיכל אנסקי ועוד רבות ומדהימות שעברו את גיל 40: הן נראות טוב יותר מאי פעם, נמצאות בכושר שיא וגם הקריירה שלהן פורחת, וזה עוד משהו שקורה היום יותר מבעבר. עד לפני כמה עשרות שנים, גיל 40 היה לא רק התאריך שבו את מתחילה להיראות כאילו יצאת לפנסיה טרם זמנך, אלא גם התאריך בו אשכרה הוציאו אותך לפנסיה, כי את כבר לא מעניינת אף אחד. קחו את אליזבת טיילור, אחת השחקניות הידועות בעולם. היא הגיעה לגיל 40 בשנת 1972. נחשו מתי הקריירה שלה התחילה לדעוך? באמצע שנות השבעים. או אודרי הפבורן, שהייתה כוכבת ענקית והגיעה לגיל 40 ב-1969. מגיל 19 עד גיל 40 היא השתתפה ב-24 סרטי קולנוע, מגיל 40 עד גיל 60? ארבעה. תחשבו על כל התפקידים של מריל סטריפ שהיינו מפספסים אם היו מפסיקים ללהק אותה לפני 32 שנה.
שלא תטעו. אני ממש לא מציירת כאן איזו תמונה אוטופית של עולם בו נעים להתבגר ולהזדקן בתור אישה. פחחחח (סליחה, פשוט נתקע לי סרום ב-400 שקל בגרון). ברור לכולנו שנשים עדיין צריכות להיות אקסטרה לוהטות בשביל שהעולם יתעניין בהן בכל גיל, אז על אחת כמה וכמה כשהן עברו את ה-40.
בנוסף, לא משנה מה הן יעשו, הן עדיין יחטפו ביקורת מכל הכיוונים - אם ייראו מבוגרות מדי אז הן מוזנחות ואם ייראו צעירות מדי אז הן פאתטיות ומביכות. המצב, כבר אמרתי, פקקטה, והעולם רחוק מלהיות מושלם. ובכל זאת יש בי קצת אופטימיות ותחושה שלמרות הכל משהו משתנה לאט לאט, כשבמקום להיות תאריך "פקיעת תוקף", 40 הפך לגיל הפריחה החדש.