בשבועות האחרונים אנו עדים לגל של תלונות מצד נשים כנגד גיניקולוגים בטענה כי אלה פגעו בהן מינית. רבות אחרות, משתפות ברשתות החברתיות ביחס המבזה שקיבלו במהלך הבדיקה. השאלה היא מתי בדיקה הופכת הטרדה ואילו כלים נתן המחוקק לאותן נשים על מנת למצות את הדין עם הגיניקולוג הפוגע והאם הן זכאיות לקבל פיצוי כספי בעקבות התנהגותו?
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
על מנת לנתח זאת, יש להבין תחילה כיצד לשון החוק והפסיקה מתייחסים לפגיעה מינית במהלך בדיקה אצל הגיניקולוג. לצורך כך, יש לאפיין את דפוסי ההתנהגות הבזויים של אותם גיניקולוגים. המציאות מלמדת כי קיימים שני דפוסים שכיחים:
עוד בוואלה!
מעשים "לצורך גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים": לאחרונה הוצפו בתקשורת סיפורים על גיניקולוג ששפשף את הדגדגן של המטופלת במהלך בדיקה. "הוא בדק אותי על הכיסא ואמר לי ללחוץ כדי לראות את רצפת האגן, אם היא חזקה. שתי האצבעות שלו היו בתוך הנרתיק שלי ועם האגודל שלו הוא נגע לי בדגדגן ולחץ לי עליו. התכווצתי ממש. לא הבנתי למה הוא נוגע לי שם. הרי בכל שנותיי כשהייתי אצל גינקולוגים, גברים ונשים כאחד, מעולם לא נגעו לי בדגדגן", מספרת אורנה. גם דיקלה שיתפה בחוויה הטראומטית שעברה "הוא הכניס משהו לנרתיק ושאל 'את נהנית מזה?'. בזמן שהוא בתוכי הוא דיבר איתי על יחסי מין ושאל, 'את מקיימת יחסי מין? את נהנית בסקס?', תוך שהוא נוגע בי במקומות אינטימיים שלא קשורים לבדיקה. הייתי נבוכה בטירוף. ידעתי שזה מוזר ושזה לא אמור לקרות".
דוגמאות אלו, כמו רבות אחרות, מהוות כמובן עבירה ברורה וחמורה על החוק. אין מדובר בהטרדה או בחוסר נימוס. מדובר בעבירת מין מסוג פשע.
הצעות בעלות אופי מיני, המופנות למטופלת: לאחרונה פורסם באחת מהרשתות החברתיות כי גיניקולוג שלח הודעות למטופלת בהן שיתף אותה בכמיהה שלו לשכב עימה "האפס הזה כתב לי שמאז שנבדקתי אצלו, הוא לא יכול להפסיק לחשוב עלינו ביחד במיטה. קראתי את ההודעה והקאתי. ממש הקאתי".
התנהגויות אלו עולות לכדי הטרדה מינית ברורה אולם אין הכרח שהן תעשנה באופן ישיר. ישנם לא מעט מקרים בהם על אף שהפניה נעשית בדרכים עקיפות יותר, סביר שמדובר בהטרדה מינית.
הפסיקה קובעת כי אופיה המיני של ההצעה נגזר לא רק מהמילים הכלולות בה, אלא גם מנסיבות העניין וכך לדוגמא מספרת מטופלת על גיניקולוג שאמר לה "אני מזמין לשנינו צימר בצפון, אנחנו לא נצא מהג'קוזי".
החוק מאפשר למוטרדת לפעול בשלושה מישורים על מנת למצות את הדין:
המישור המשמעתי: יחידת הדין המשמעתי במשרד הבריאות עוסקת בהליכי משמעת נגד כל בעלי המקצועות הרפואיים. לאחר בירור תלונה שהוגשה למשרד הבריאות על-ידי הגורם המקצועי הרלוונטי, מנכ"ל משרד הבריאות מגיש כתב קובלנה לשר הבריאות אשר ממנה ועדת משמעת שתדון בה ותגיש המלצותיה בעניין אמצעי המשמעת שינקטו כנגד מי שנמצא כי אכן פגע. בין אמצעי המשמעת האפשריים: התראה, נזיפה, התליית הרישיון או ביטולו. ועדת המשמעת מורכבת משני אנשי מקצוע (כשאחד מהם הוא נציג ההסתדרות המקצועית הרלוונטית) ועורך דין שהוא נציג היועמ"ש.
מבחינה מעשית, ניתן לפנות לנציב הקבילות הציבור למקצועות רפואיים בדרכים הבאות: טלפון *5400, או באמצעות דוא"ל call.habriut@moh.health.gov.il. על הפנייה לכלול פרטים מזהים של המתלונן והנפגע (אין הכרח שהמתלונן והנפגע יהיו אותו אדם) ודרכי התקשרות עם הפונה. כמו כן, צריך לספק פרטים מהותיים לגבי האירוע: הפגיעה, הנפגע, השתלשלות האירועים, שמות אנשי הצוות המעורבים וכל פרט אחר שיכול לסייע בבירור התלונה. הפונה תקבל בתוך שבועיים מענה ראשוני הכולל אישור על קבלת הפנייה והסבר קצר על מועד משוער למענה.
יצויין כי במהלך השנים הושעו עשרות רופאים בעקבות תלונות על פגיעות מיניות, כשלחלקם הרישיון בוטל לצמיתות. במאי 2018 למשל, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה כתב אישום נגד ד"ר מאיר למפיט, רופא ילדים בן 66 מתל אביב, וייחסה לו עבירות של מעשי סדום בשני נערים בני 15 - לאחד מהם הוא שילם בתמורה 500 שקלים. מאז הותלה מינהלית רישיונו של למפיט לעסוק ברפואה.
המישור הפלילי: תקיפה מינית ע"י רופא מהווה כמובן עבירה פלילית, שנושאת בחובה גם עונש מאסר בפועל. לשם כך יש להגיש תלונה במשטרה. נוכח הקושי שכרוך בהגשת תלונה במשטרה, ניתן לפנות למרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית על מנת לקבל סיוע וליווי בעת הגשת התלונה (למעוניינות), הדרכה ותמיכה בשלבים אלה, ללא תשלום. מספר הטלפון של קו החירום לנפגעות הוא 1202. בהמשך הדרך כדאי גם לבדוק זכאות לקבלת סיוע משפטי לליווי בהליך פלילי עבור נפגעות תקיפה מינית, במשרד המשפטים. מספר הטלפון בסיוע המשפטי הוא 073-3927788.
המישור האזרחי: כאשר מדובר בהטרדה מינית, סכום הפיצוי המקסימאלי ללא הוכחת נזק עומד על 120,000 ₪. המשמעות היא שניתן לתבוע את הגיניקולוג מבלי להביא בפני בית המשפט ראיות לגובה הנזק: במקרה כזה המטופלת לא תדרש להוכיח את השפעת המעשים על חייה.
עם זאת, פעמים רבות הנזק שנגרם כתוצאה מתקיפה מינית, במיוחד תקיפה על ידי רופא - איש אמון לכאורה, הוא חמור ומצלק את הנפגעת לכל ימי חייה. במקרים כאלה, בהם ניתן להוכיח את הנזק, ניתן וראוי לתבוע פיצויים ולקבל פיצוי בסכום גבוה משמעותית שישקף נכונה את הנזקים שנגרמו לנפגעת. כך לדוגמא, תושבת הצפון הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד רופא שטיפל בה. התובעת התלוננה כי הרופא ניהל עמה מערכת יחסי ניצול, שכללה קיום יחסי מין והפיכתה ל"שפחת מין שלו" (להגדרתה). בית המשפט קבע כי הרופא ישלם לתובעת פיצוי על סך 530,570 שקלים
ואם הוא לא הטריד אלא רק התנהג כמו בהמה?
ההתנהלות שתיארנו עד כה מהווה תקיפה מינית "פר אקסלנס" אולם מה הן זכויותיהן של אותן נשים שלא בטוחות האם הוטרדו מינית, או שמא מדובר "רק" בחציית קו גבול מוסרית מצד הגיניקולוג? האם המחוקק ובתי המשפט מאפשרים להן במצב כזה לקבל פיצוי?
התנהגות 'בהמית' מצד הגיניקולוג, אינה דבר חריג, כך מסתבר. אין הדבר אומר כי הגיניקולוג ייצא ללא פגע, אך מבחינת כספית, חריגה מהקוד האתי אינה מהווה סיטואציה שמזכה בפיצוי. כך למשל, אם הרופא גער במטופלת או דיבר בגסות, הדרך למצות את הדין עם אותו גיניקולוג היא פניה לנציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים שסמכותו לטפל בתלונות שיש בהן חשש להתנהגות שאינה אתית או לחריגה מסטנדרט מקצועי סביר בטיפול בבית החולים או בקהילה, במסגרת הרפואה הציבורית והרפואה הפרטית. מסקנות הוועדה, יחד עם המלצות הנציב, תועברנה למנכ"ל משרד הבריאות לאישור, ולאחר מכן תועברנה לגורם שנגדו הוגשה התלונה ולמתלונן.
לא יידע אותך שבכוונתו לבצע בדיקת פאפ? קבלי פיצוי של עשרות אלפי שקלים
לצד זאת, לשון החוק והפסיקה קובעים כי לכל מטופלת יש את הזכות הבסיסית להחליט על ביצוע פרוצדורה רפואית רק לאחר שנמסר לה מידע מדויק על האבחנה, הטיפול הסכנות והתוצאות להן יש לצפות. יש הבדל בין פרוצדרות פולשניות ניתוחיות בהן נדרש לקבל את הסכמת המטופלת מראש ובכתב לבין פרוצדרות רפואיות 'רגילות', בהן הרופא צריך לפרט בפני המטופלת מה סיכויי ההצלחה של ההליך, לספק לה אינפורמציה בנוגע לסיכונים והאלטרנטיבות ולקבל הסכמתה מראש ובע"פ. היה ויתברר כי ההליך בוצע ללא קבלת הסכמתה, היא בהחלט יכולה לתבוע את הרופא ולקבל פיצוי. במקרה שגם נגרם נזק, הפיצוי יכול להאמיר לסכומים גבוהים. הדוגמא הקלאסית לכך היא ביצוע בדיקת פאפ. לצערי, המציאות מלמדת כי ישנם לא מעט רופאים, שמוצאים לנכון לבצע את הבדיקה, ללא שידעו את המטופלת על כוונתם לבצעה, אלא פשוט מעמידים אותה בפני עובדה מוגמרת. היא חווה כאב או אי נוחות בנרתיק ורק אז, הוא נזכר ליידע אותה על התהליך אותו עברה זה עתה. התנהלות זו פסולה ופוגעת קשות באוטונומיה של המטופלת על גופה, מה שמקנה לה את הזכות לתבוע מהרופא פיצוי כספי שיכול להגיע גם לעשרות אלפי שקלים. לצד זאת, ככל שהבדיקה גם גרמה לה לנזק פיזי או נפשי, אותו היא יכולה להוכיח, גובה הפיצוי יכול להאמיר לסכומים גבוהים הרבה יותר.
לסיכום, השינוי שאנו מייחלים לו יגיע משילוב של חינוך ואכיפה כנגד הרופאים לצד העלאת המודעות של המטופלות זכויותיהן. תקוותי היא שהשנים הקרובות יביאו לשינוי אמיתי בגישה וביחס של הרופאים למטופלות ולהבנה שהחולה הוא זה שעומד במרכזו של ההליך הרפואי.
הכותב הוא עו"ד דודו פייל, מומחה בתביעות רשלנות רפואית