אהבה חדשה. רשת 13 אהבה חדשה, צילום מסך
צילום מסך(צילום: רשת 13 אהבה חדשה)

יפה ועצובה: למה אל רוצה דווקא את מי שלא רוצה אותה?

שני מתקתקת את הפרידה ומתחילה מחדש, דנה בריב זוגי ראשון עם דור, אל מנסה להיות יהודייה יותר בשביל מתן ונושאת תפילה בהפרשת חלה של אמא של דנה, ומריאנה מצליחה לגרור את סרגיי לבאר שבע. אופיר סגרסקי מסכמת פרק נוסף של אהבה חדשה

אופיר סגרסקי
16/05/2022

שני זוגות חדשים ומעוררי דאגה בדרכים שונות הצטרפו אלינו - שני ונדב, אל ומתן. לאחר מספר פרקים שבהם איבדנו את אל לטובת תהליך אישי מעגלי ומשמים למדי, היא חוזרת בכל הכוח ואיתה גם צביונה היהודי של מדינת "אהבה חדשה". הכינו את תפילת הדרך, כי הפרק הזה היה סוער במיוחד.

שני ונדב

שני מתקתקת כל דבר בחיים שלה, גם פרידות, ובתוך יומיים קפצה שני שלבי אבל. אתמול בערב רק התכרבלה עם הז'קט ששכח בעת מנוסה והנה היום הוא כבר נמסר לכבשן. על רקע הדרמה הזו די מדהים כמה סובלנית היא מצליחה להישאר כלפי נדב, הקבצה ד' באינטיליגנציה רגשית שהזדקק לגונג לפנים כדי להבחין שמשהו עובר עליה. כלומר, חוץ מנדב עצמו.

העובדה שאיננו יודע וגם לא טרח לשאול עליה כלום לא מפריעה לו לקחת אותה לפגוש את המשפחה שלו, אחרי יום היכרות אחד. תוך כדי נסיעה, שני כבר התקדמה לשלב קריוקי-שיכורות ומזמזמת בקולי קולות "איים א סופר גירל, אנד סופר גירלז דונט קריי". בתור הסופרגירל שהיא שני לא אוהבת לבכות, אבל כן לכבוש יעדים, וגם ג'רוז היא סוג של יעד - מה שאוטומטית משרה עליה רוח התחדשות.

"לא נראה לי היא אוכלת, היא רק מריחה", מקבלת את שני אחותו של נדב, שהיא למעשה גירסה נוספת של שני. החיבור המידי שלהן גורם לשני לחשוב לרגע לחשוב שאולי היא מעוניינת גם בו, אבל זו רק אשליה; רגע של חמימות שהייתה רוצה לתפוס במלואו כדי להתגבר על מיכאל. גם אם מרפסת בית ילדותו עושה לה חשק להתחתן בה, זה לא יהיה עם נדב, שגם בלי קשר למצבה הנוכחי פשוט לא נותן לה פייט. שני ברוחב לבה קוראת לזה "מכיל", אני קוראת לזה "בוק".

בשובם לדירת ההפקה, ללא אוכל מוכן או נוף פסטורלי, נדב כבר פחות בא לה בטוב והיא מתגעגעת למיכאל. מתחשק לה רק להיזרק על המיטה, טיימינג מושלם בשביל נדב, שיאן בקריאת סיטואציות, לפתוח בשיחת "יחסינו לאן". שני מספיקה למלמל משהו כמו "לא יודעת" לפני שהוא ממשיך לדבר על עצמו: "לא בא לי רק להיות בצד המכיל". אין לו מה לדאוג, כי ממילא לא נראה שהוא עשה את זה עד עכשיו. האכזבה שלו מובנת. גם בדייט רגיל מבאס לגלות שאתה ריבאונד, לא כל שכן בתכנית ריאליטי שהתכוננת זמן רב כל כך לשווק בה את העסק שלך.

מה ששני הכי צריכה עכשיו זה זמן לעצמה, אך קשים הם חוקי הפורמט, ואין לה ברירה אלא לכלות את ימיה הקרובים עם גבר זר ולחלק לו מפעם לפעם סופרלטיבים כדי לפצות על חוסר פניותה הרגשית. ככל שאני נהנית לראות אותה על המסך, כואב לראות שלא זכתה לפחות ליום חופש אחד שהייתה כל כך זקוקה לו. על הצד החיובי, מחכה לה הערב הקרחנה האולטימטיבית עבורה להתגברות על מיכאל - הפרשת חלה.

מבאס להיות ריבאונד(צילום: צילום מסך, רשת 13 אהבה חדשה)

דנה ודור

"זריז", שולח דור את דנה לפיפי מטכל"י, כדי שתפנה לו בזמן את החדר. מסתבר שזה קטע שלו, קטע לא מקובל על דנה ובצדק, והיא שמה לזה סוף. "הופה, יוצא ממנה", הוא מצליח למצוא את התגובה האחת המעצבנת יותר מ"זריז". סליחה, יש עוד אחת: "נדלקת מהר". לדנה נמאס שהוא מדפדף דברים שמפריעים לה ומפיל עליה את האחריות הבלעדית למצב הרוח שלה, והיא נאטמת. מערכת יחסים שלמה מזוקקת לקקי בוקר אחד.

היום צופן להם דייט-הפתעה, אבל בשלב הזה דנה כבר פורקת את תסכולה על דלת רכב תמימה שדור מיאן לפתוח. לשמחתה בחר להם דור בילוי שמשי בספארי, ומקופסת ההפתעות שהיא דנה נשלפת אהבתה לבעלי החיים. למעשה חשבה להיות וטרינרית, אבל אז חשבה על זה שוב, ולא. בעוד היא מדדה על עקבים לצד שמיפנז, מספרת דנה כי לדבריה היא אפילו אוהבת את החיות כולן, מלבדד תת-הקבוצה הנדירה, "חד כנף", משפחת עופות שככל הנראה נעה על צדה. תגידו, מתי פותחות לה כבר דף מעריצים?

אחרי שהאכילה ג'ירף בצרחות (בקטע של אהבת חיות, כמובן) דנה חוזרת עם דור אל חוף מבטחים בצורת טרקטורון, שם, שנית, הוא מסרב לפתוח לה את הדלת. הפעם זה לא יעבור לו בשתיקה. בנימה אישית, את הנושא הזה מעולם לא הבנתי. מאז ומתמיד תמהתי מדוע גברים נזעקים לרכך עבורי את החוויה השגרתית בסך הכל של כניסה לתוך מכונית. מי שעשו את זה, היו לרוב אנשים שהם בעצמם חוויה נדרשת לריכוך.

בשביל נשים אחרות, "זה עניין של ג'נטלמניות". אני לא יודעת כלום על ג'נטלמניות, יצאתי בעיקר עם גברים בטווח שבין פלורנטין לכיכר רבין. גם דור כנראה לא מבין מה הסיפור, ואולי היה מבין אם דנה הייתה מסבירה בפשטות למה זה חשוב לה. אבל האגו שלה לא מאפשר לה, ובמקום זה, היא קושרת בין חוסר פתיחת דלת לחוסר גבריות. בהנחה שלא אמורים לפתוח דלתות עם הזין, זו כנראה דרכה לומר "אני צריכה להרגיש שאכפת לך ממני". דור היה יכול לשמוע את זה, אבל גם האגו שלו נפוח מכדי להקשיב.

"קצת לזרום יותר", הוא מעיר לה. "קצת להיות גברי יותר", היא מחזירה. מול המצלמות, הוא מספר שניסה "לטשטש" את נושא פתיחת הדלת, כי כמו גברים רבים, הוא לא יודע ש"טישטוש" איננו אפשרי בכלל בעולם. אי אפשר "לטשטש" נושא שמפריע לאישה. אולי ביניכם זה עובד - אנחנו מריחות את החרטא מקילומטרים, ורק מתרגזות יותר. וככל שיתעלם מסוגיית הדלת, כך סבירות גבוהה שהדלת הזו תיטרק לו בפרצוף.

עוד בוואלה!

מי אתן, האחיות דנינו, ולמה אתן לא בארץ נהדרת?

לכתבה המלאה
חולה על חיות. דנה ודור(צילום: צילום מסך, רשת 13 אהבה חדשה)

"אם מישהו מפגין מרות עלייך וזה לא מתאים לך, את ישר מתגונן", מאשים דור, שככל הנראה רואה בהטלת מרות על בת זוגו מצב לגיטימי. אחרי שיח התשה ארוך, פונה דנה לצאת מהטרקטורון המטומטם. "בם בים וואו!", כותב לו דור ספר ילדים חדש, כולו תדהמה. באמת, חידה גדולה - מדוע שאישה שספגה ממך הטפה במשך דקות ארוכות תרצה רגע של שקט?

למען ההגינות, חשוב לומר שניהם כוחניים ושניהם מנסים לחנך זה את זו. אצל דור, אולי מתוקף היותי אישה, זה מפחיד אותי יותר. בעוד הטונים הגבוהים של דנה נובעים ממגנה - מה שדור זיהה בעצמו - השתלטנות שלו נמצאת שם כל הזמן. הוא מוכרח להיות בכל רגע נתון כוכב הסצנה, בשליטה מלאה על הסיטואציה ויתר הנוכחים בה. בעוד שדנה נהנית מאיזו יכולת התבוננות עצמית, דור הודף כל נימה של ביקורת, תכונה שבאופן אירוני הוא מייחס דווקא לה.

קל לו להתחמק מההאשמות הנגדיות כי התוקפנות שלו אחרת, מוסווית. הוא יכול לחטט לך בנשמה, לאבחן אותך, לחלק לך הוראות, להסגביר, כן, פאק איט, להסגביר לך - אבל הכל בטון שקט, יעני-תרבותי. לדנה אין כוח לשטויות האלה, ואם הביאו לה עצבים היא תתעצבן. האמת? אני מעדיפה כאלה. אנשים שמשוחחים על רגשות כאילו אינם נוגעים אליהם, אלה מלחיצים באמת.

דנה חוזרת להביט אל החיות בכלובים בהזדהות עמוקה. דור אחריה. גם כשהוא מנסה לפייס אותה, הטון שלו פיקודי. "דנה, בהכי פשוט, רוצה להמשיך ת'סיור?". לא. היא קוראת אותו לסדר, והפעם לא מוותרת. "פעם הבאה שמשהו מפריע לך, תגידי לי באותו רגע", הוא ממשיך להצטדק, אבל דנה חדה מתמיד: "אמרתי לך". בשיחה הזאת, לראשונה ביניהם, לוקחת דנה את המושכות לידיים ותופסת את מקומה כאדם הבוגר והאחראי. אבל אולי זו לא תחרות קשה לצד מי שהופך כל סרט של דיסני לבדיחה על תימנים. לעת ערב הם מתאחדים סביב צער משותף על לכתה של ג' יפית, ואפשר לסמן צ'ק על ריב זוגי רציני ראשון וגם על פיוס.

יפה ומצחיקה. אל(צילום: צילום מסך, רשת 13 אהבה חדשה)

אל ומתן

כמי שוויתר על זוגתו כבר אתמול, החליט מתן לקחת את אל הגויה הטמאה לשיעור יוגה (האם הוא יודע שמקורה במזרח הרחוק והבלתי כשר?), פעילות שבה ניתן להישאר במשך שעה כלב ראש למטה ולא להחליף מבטים. "היא בלונדינית כמו שרציתי, יפה כמו שרציתי", מחמיא מתן, מתמודד לראשונה עם הפער העגום בין מחוייבותו לשמירת טוהר הגזע היהודי לבין טעמו האירופאי בפורנו.

מכאן, הוא ממשיך לפרוט את חסרונותיה של אל כאילו הוא חיים כהן והיא מנה מקולקלת. "מבולגנת, לא יהודיה - מאתגרים אותי פה", הוא מסכם. שלא תדע עוד צער. בדרכם הביתה היא מנסה לקושש ממנו מחמאות, אך לשווא. "מצחיקה ויפה", הוא יוצא ידי חובה, כאילו זה גן ציפי ונדרש לאחל לבת ברכה ליום הולדת.

אם עד עכשיו אפשר היה לפטור את מתן מחמת הספק, עכשיו אל רואה בבירור: החסרונות שמתן מוצא בה עולים אלפי מונים על היתרונות. פשוט ככה. בקרת איכות למוצר פגום. "אולי אני אמצא עוד יתרונות בהמשך", משיב מתן על הסוגייה מבלי למצמץ. תודה, נשמח להתעדכן כשתסיים לבחון את שאר המועמדים.

בשלב הזה גם המומחים לא יכולים להישאר אדישים: "הבן אדם חסר רגישות", "כאילו פוגע בה לצורך הפגיעה". להבדיל ממומחי "חתונמי" - המומחים של "אהבה חדשה" באים עם האמת לפרצוף, ולא מתייפייפים או מסנגרים על דמויות שלא רואיות לסנגור. נחמד לשמוע אותם לפעמים משמיעים את קול הצופים, שכמוהם, גם לנו מתחשק באותו הרגע לשלוף את אל מהמסך ולתת לה חיבוק. באופן כללי, הגיע הזמן שמישהו ישלוף אותה משם. נגיד, הרווחה.

שוב מגיע הרגע הזה ביממה שאל משווה את הגבר הנוכחי לקודם, רק שהפעם תחושת ההחמצה מוצדקת. בני הזוג הקודמים התייחסו אליה יפה, הוא מתייחס אליה חרא - ולכן בדיוק היא בעניין. "מה עדיף, מישהי שיש לה ילד או מישהי לא יהודיה?", היא שואלת את מתן לאחר שהציג את מריאנה כמקרה סופני. מתן מחמיא לה על האתגר שבשאלה - אכן, מדובר בשתי אופציות איומות.

"חשובים לך הרבה דברים", מנסחת אל בחביבות יתרה. מתן סובל מתסמונת רשימת המכולת המוכרת למדי, אלא שרוב הלוקים בה מסתירים את הרשימה, ואילו הוא מקריא אותה במגפון לתוך אזני הדייט שלו בכל רגע נתון. וכמי שהתייחס אליה עד עכשיו ככלי לשירותו, הוא ודאי משוכנע שאשת הרשימה המושלמת באמת מחכה לו אי שם, מעוצבת במיוחד עבורו, באופן אישי, כמו נעל ספורט יוקרתית.אם יש לך כוח להוסיף לטור, משפט שעלה בראשי עכשיו: ולשאלתו של מתן, מה אל עושה בשביל היהדות שלה - הפרק מסתבר שהיא עושה הרבה יותר ממה שמתן עשה או יעשה בשבילה אי פעם.

תראה איזה כיף לך בבאר שבע(צילום: צילום מסך, רשת 13 אהבה חדשה)

מריאנה וסרגיי

געגועים אל בנה מובילים את מריאנה לקבוע לה ולסרגיי יום כיף בבאר שבע. הכיף הזה מתחיל כבר בנסיעה של שעה וחצי במהלכה היא יושבת לסרגיי על הווריד לחזור לעיר הולדתו. "הוא איתי כבר תשעה ימים", מבשרת מריאנה לחברות, ילדותה ובזאת מזכירה גם לנו כמה קיצוני לשגע אותו מעכשיו בדרישות לרילוקיישן. המסרים הללו מגובים, מאוחר יותר, בלחץ פיזי מתון מצד חברי הילדות שסרגיי מראש לא נלהב במיוחד לפגוש אותם, עכשיו הוא יודע גם למה.

"יש לו תסביך באר שבע קשה", עוקצת אותו מריאנה. האמנם נדרש תסביך עמוק כדי לא לרצות לגור בבאר שבע? ובכלל, מי כן רוצה להמשיך לגור בעיר מולדתו? אנשים שבוחרים להישאר היכן שהתנשקו עם השיניים הם התופעה הביזארית. רובנו לא אוהבים להסתכל לאחור, גם אם הייתה לנו ילדות טובה בסך הכל. סרגיי בוודאות לא. הוא אפילו הצליח להדחיק נשיקה מגיל 15 עם מי שהחשיב לאהבת נעוריו, ואפילו הציע לה חברות, מחווה שוות ערך להצעת נישואין במושגים של תיכון. נסתרות הן דרכי מוחו של סרגי, אבל זה כבר ידוע.

ולמרות הדחקתו העיקשת, הנה הם חוזרים אל שדה הקרב - למקום שבו הציע לה חברות אי אז בבית הספר בבאר שבע. שם, בחמידות בלתי אופיינת, הוא מציע לה חברות שוב. סרגיי הילד ניגש מאחורי גבה של מריאנה ונותן לו היי פייב. סרגיי המבוגר לוחש לו, "אתה עוד תזיין, ילד, אתה עוד תזיין". אגב, מה עם הילד של מריאנה? לא באנו לבקר אותו?

מרצה להפרשת חלה. אמא של דנה(צילום: צילום מסך, רשת 13 אהבה חדשה)

בנים בנות

רכבת ההפתעות של דנה ממשיכה בדרכה, והנה, יש מאין מפציעה אמה, אישה דתיה ו"מרצה להפרשת חלה", תחום שהייתי שוקלת לו הכרתי בימי שלוש יחידות האנגלית שלי. מסתבר שדנה חשה בנוכחותה כל היום וזימנה אותה בכוחותיה המיסטיים. החלקים בפאזל של דנה מתחילים להתחבר. בעצם, יש לא מעט דמיון בינה לבין שני ("שן"), אם חושבים על החיבור בין מיני וסטילטו לשמירת מצוות.

אנרגיות חדשות ממלאות את החדר וגם אל מתעוררת מחדש אל נוכחותו של אלוקים, אבל גם לשמחה הזו מצטרף טעם לוואי מר. אחרי יומיים שבהם נשפטה על תעודת הלידה שלה, בהיותה לא-יהודיה על פי ההלכה, היא מתבקשת שלא לציין את שם אמה במהלך הפרשת החלה, אלא להסתפק ב"בת חווה". באופן אישי, אין לי דבר וחצי דבר עם הפרשת חלה, ובכלל, אני מעדיפה שלא לחבר הפרשות עם בצקים - אלא לאכול אותם, אבל כל אחת יודעת מה זה להרגיש לא שייכת ולא רצויה. הכאב הזה, הוא אוניברסלי.

"אני רציתי לדבר איתכם על משהו בהקשר של אל", פותח מתן לפני הגברים משל היה זה יום הורים, ובתם המשותפת ריססה גרפיטי של פין על הקיר האחורי. הגברים משכנעים אותו לתת צ'אנס, והוא חוכך בדעתו, חמור סבר. זה אמנם באמת לא בסדר שאל לא נולדה מהרחם הנכון בשבילו, אבל אולי היא עוד תצליח לתקן את זה, להתכווץ לכדור, להיכנס חזרה לרחם יהודי כשר ולהיוולד מחדש.

הערב מסתיים. סרגיי מנשק את מריאנה, מכין לה ארוחת ערב. הכל רגיל, אבל לראשונה, הם נראים לי באמת מתוקים, ולא רק דרך העיניים שלה. אל חוזרת הביתה כשהיא קרובה אמנם לאלוהים, אבל רחוקה ממתן. לרגע נדמה שהיא עומדת לשחרר אותו לדרכו, אבל מספיק לה לשמוע את צמד המילים העייף "לא ויתרתי" כדי להשאיר אותו לצדה. אוף. הלוואי שזה יסתיים כבר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully