שנה חדשה התחילה וכולנו נכנסות אליה ברגל ימין, עם רשימת החלטות חדשות ופנטזיות קסומות על איך היא הולכת להיראות. חבל. לא שזה רע לחלום ולפנטז, פשוט צריך לזכור שזה לא יתגשם. לפחות לא בדיוק כמו שהיינו רוצות. רוצות הוכחה? תיזכרו איך דמיינתן את הפעם הראשונה שלכן ואיך היא נראתה באמת.
בתור נערות, כולנו מפנטזות שהפעם הראשונה שלנו תהיה מושלמת. במציאות, לפעמים היא סתמית, לפעמים היא עולה ביוקר ולפעמים יש בה קרפדה, ולא מהסוג שהופך לנסיך. לרגל השנה החדשה, ובתקווה שכולנו נעשה בה לפחות דבר אחד מרגש בפעם הראשונה, ביקשנו משלוש נשים מתוקות לספר על הפעם הראשונה שלהן. מי ייתן וסיפוריהן יעזרו לכולנו להגיע אל המטרה, רק בלי לפתח יותר מדי ציפיות.
לא בת 16, וזה ממש בסדר: הסיבה שהרווקות מזיקה בעיקר לגברים
חתונמי צדקו: נשים יכולות לזהות רווקים על ידי רחרוח חולצות
גברים תמיד נמשכו ותמיד יימשכו לנשים צעירות, ולמה לא בעצם?
אולי גם אתם: אלה הסימפטומים למחלה הקשה שתוקפת רק גברים
מדיניות הדלת הפתוחה
"חצי שנה לפני הגיוס החלטתי לעשות טיול בארץ, "מדן ועד אילת", ותוך כדי הטיול הכרתי מישהו. הוא היה ירושלמי חתיך, גוף שרירי, בחור טוב, עמד להתגייס ליחידה מובחרת, מלח הארץ כזה. לא אהבתי את הפנים שלו כי היה לו אף קצת פחוס ושפתיים רכות מדי וכל פעם שהתנשקנו הוא הרטיב לי את כל הפרצוף, אבל כבר תקופה הרגשתי שאני חייבת להיפטר מהבתולים האלה וצריכה פשוט למצוא מישהו ש"יפתח את הדלת". אז אם כבר מישהו צריך לעשות את זה, לפחות שיהיה חייל קרבי.
כמה ימים אחרי הטיול הגעתי אליו לירושלים ויצאנו לאיזה מועדון. עוד התלבטתי קצת לגביו אבל בשלב מסוים של הערב התעייפתי ונעמדתי בצד, הסתכלתי עליו רוקד ומסתכל עליי מרחוק ואמרתי לעצמי: "זהו, היום בלילה אני עושה את זה איתו". ואז הגיע הלילה.
הוא ידע שזאת פעם ראשונה שלי, ובואו נגיד שהוא לא היה בעל ממדים קטנים... אני זוכרת שזה הכאיב לי בטירוף והוא לא ידע מה לעשות, אמר לי: "אולי נעצור? אולי נפסיק?" אבל אני לא ויתרתי, דחפתי אותו פנימה, עם כל כמה שזה כאב פשוט רציתי לעבור את זה.
באיזשהו שלב לחשתי לו: "אני אוהבת אותך". אני לא יודעת למה, בכלל לא אהבתי אותו והיינו ביחד זמן ממש קצר, אבל כאילו חשבתי שזה הזמן להגיד את זה. והוא לחש לי: "תגידי לי את זה בבוקר".
כשהגיע הבוקר רק רציתי לעוף משם. זה היה די מביך כי הרגשתי שהוא ממש בעניין שלי ואני ממש ממש לא, והיה ברור שהוא מחכה לשמוע את מה שאמרתי בלילה ושאני לא אגיד את זה שוב. נפגשנו עוד פעם אחת, יומיים או שלושה אחר כך, ונפרדתי ממנו. זה היה ממש כאילו היה לו ייעוד - הוא הגשים אותו ופוטר עם סיום תפקידו. וזהו, מאז אני משתדלת לחכות עם ה"אני אוהבת אותך" לפחות עד הבוקר שאחרי הסקס הראשון".
סקס, שקרים, ו- 900 ש"ח
"הפעם הראשונה שלי הייתה בגיל 16 עם החבר הראשון. ערב רומנטי, נרות, בית ריק מהורים - מושלם. כל האקט לקח דקות ספורות וכשנגמר התברר ש... הקונדום נקרע. רומנטיקה וכיף הפכו בבת אחת להתקף חרדה. לא ידענו מה לעשות, היינו מבוהלים ולחוצים, אבל שנינו התאפסנו די מהר והבנו שיש פתרון, רק צריך למצוא אותו. התחלנו לשלוח הודעות לחברים ולחברות ולהתייעץ, ואז אחד החברים סיפר לנו שיש דבר שנקרא "גלולת היום שאחרי".
אז, אי שם בשנת 2000, היה צריך מרשם לדבר הזה. אבל זה היה יום שישי בלילה, בקיבוץ בעמק יזרעאל, כשההורים שלנו לא יודעים שהדבר הזה קורה, ומאיפה נשיג עכשיו מרשם? כך מצאנו את עצמנו באמצע הלילה, בינואר הקפוא, תופסים טרמפים לבית חולים העמק בעפולה. עברנו בין כמה נהגים ורכבים, ביניהם גם נהג משאית הזוי לגמרי שהיה בטוח שאני בן כי לבשתי מעיל ענק וכובע צמר, ודיבר אלי כל הזמן ב"אתה".
היה בעיקר הזוי וקר מאוד. אני גם חושבת שלא ממש הבנו את גודל העניין. אחרי ההלם הראשוני די לקחנו את זה בקלילות, אפילו צחקנו על זה שאני אישה בהריון וקשה לי ללכת, ועל זה שנהג המשאית חשב שאנחנו זוג גייז. הסתכלנו על זה כעל חוויה. רוב הזמן לא פחדתי, כי הייתי עם החבר שלי, אבל בחזור הלכנו ברגל מבית החולים לתחנה המרכזית בעפולה, כדי לנסות לתפוס מונית, ושם היה ממש מפחיד. בקיצור, לילה הזיה, אבל בסופו, בסביבות 4 לפנות בוקר, הגענו הביתה עם המרשם המיוחל. למחרת בבוקר הלכנו, אני כבר לא זוכרת אם ברגל או בטרמפים, לאיזה סופר-פארם מחוץ לקיבוץ שהיה פתוח בשבת, קנינו את הגלולה וחשבנו שבזה זה נגמר.
כעבור חודש, הגיע לבית הוריי חיוב על סך 900 ש"ח מבית חולים העמק. מסתבר שהייתי צריכה להוציא טופס 17 על הביקור אבל מי בכלל הבינה משהו מהחיים שלה אז? זה היה ממש שוק. הם כעסו עלי מאוד, היו ריבים וצעקות, אבא שלי לא דיבר איתי כמה ימים טובים. היה טראומתי, אבל בדיעבד, חוויה מצחיקה. וככה, בעצם, ההורים שלי גילו שאני כבר לא בתולה".
הבתולה והקרפדה
"גדלתי בבית מסורתי-דתי ותמיד היה לי חלום על הפעם הראשונה עם בעלי, אחרי החופה, כי אותי לימדו שיחסי מין זה רק אחרי החתונה. ככל שגדלתי, הרעיון הזה התחיל להטריד אותי. אני לא אשכח בחיים שאמרתי לאמא שלי: "אבל איך אני יכולה להתחתן עם מישהו בלי לשכב איתו קודם? מה אם יהיה לנו סקס לא טוב?", והיא ענתה לי: "אל תדאגי, כולם אותו דבר". אמרתי לה: "איך את יודעת? היית רק עם אבא", והיא אמרה: "כי לכולם יש את אותו דבר".
המשכתי להתבשל עם השאלות האלה ובשלב מסוים החלטתי שדי, אני חייבת להבין מה זה הדבר הזה, למה כל כך חשוב לשמור על זה עד החתונה, מה מסתירים ממני? הייתי כבר בת 23 והכרתי מישהו, אבל הספקנו רק לדבר כמה פעמים בטלפון והוא טס להודו. בזמן שהוא טייל המשכנו להתכתב בפייסבוק, בינתיים גם אני קניתי כרטיס טיסה להודו וכשסיפרתי לו על זה התברר שהוא חוזר לארץ שבועיים לפני שאני טסה.
ביום שהוא נחת, הוא שם את התיקים בבית והגיע אליי. לא רצינו לבזבז אף דקה כי ידענו שיש לנו רק שבועיים ביחד. מפה לשם, נכנסנו למיטה. אמרתי לו: "תקשיב, אני בתולה, אבל אני ממש רוצה לשכב איתך. כי אם אני נוסעת להודו בתולה, אני מאבדת את הבתולים שם. אני לא חוזרת עם זה לארץ". הוא לא הסכים. אמר שהוא לא רוצה להרגיש שהוא כובל אותי, לא רוצה להרוס לי את הטיול, ואני הייתי כזאת ילדה, אמרתי לו: "אם אתה לא שוכב איתי עכשיו - לא מעניין אותי, אני הולכת לשכב עם הבחור הראשון שאני פוגשת בהודו ואתה תתחרט על זה, שתדע לך". זה לא עזר. כל השבועיים האלה היינו ביחד והוא לא היה מוכן לעשות את זה.
יום הטיסה שלי הגיע, נחתתי בהודו, התחלתי להכיר אנשים וכל מי שסיפרתי לו על הבחור אמר שהוא סתם חירטט אותי ופשוט פחד לשכב איתי כי אני בתולה, כי את הראשון זוכרים לנצח ואני אתאהב בו וכל השיט הזה. אמרתי לעצמי: אין בעיה. הכרתי איזה ישראלי והבנתי מאוד מהר שאני יכולה להמציא לו איזה סיפור כדי שלא ידע שאני בתולה, כי פחדתי שגם הוא ייבהל. ישבנו באיזו מסעדה, דיברנו, פלירטטנו, והוא שאל אותי: "מה השארת בארץ? היה לך חבר?" אמרתי לו: "היה לי חבר בצבא והוא מת, שכבתי איתו פעם אחת ומאז לא עשיתי סקס, אז אם נשכב אני אצטרך שתהיה עדין איתי". וואי, אני שומעת את עצמי אומרת את זה עכשיו, איזה נוראי זה.
בכל מקרה, קבענו להיפגש, השותפה שלי בגסטהאוס שחררה לי את החדר והלכה לאיזה קפה אינטרנט, והוא הגיע אלי. באותה תקופה, זה היה לפני איזה 13 שנה, היו בהודו הפסקות חשמל כל רגע ואיך שהתיישבנו אצלי - מיד הייתה הפסקת חשמל. זה כמובן לא הפריע לנו, התחלנו את העניינים, אבל פתאום התחלתי לשמוע מין קולות מוזרים כאלה, כמו איזה קרקור. עכשיו, יש חושך מצריים בחדר, אני לא מבינה מה אני שומעת, והייתי כל כך תמימה ומטומטמת שחשבתי שזה אולי איזה קול שגברים עושים כחלק מהחיזור או כשהם נהנים, כמו סוג של גרגור. הקולות ממשיכים ואני אומרת לו: "מה זה? הקולות האלה מוזרים". הוא אמר לי: "טוב, זה לא בשליטתי". ביני לבין עצמי חשבתי - מה זאת אומרת לא בשליטתך? זה הקול שלך! אבל אמרתי לו בעדינות: "זה קצת מפריע לי, אתה יכול לעשות את זה יותר בשקט?". הוא היה בשוק ממני, אמר לי: "מה יש לך?! זה לא אני! כנראה נכנסה איזה קרפדה לחדר".
איך ששמעתי שזאת קרפדה צרחתי, קפצתי מהמקום וכל כך נבהלתי שתלשתי בטעות את הכילה הדוחה שהייתה מעל המיטה כי הייתה שם מכת יתושים נוראית, והיא נפלה עלינו. בשלב הזה הוא אמר: "טוב, נראה לי שאולי נעשה את זה פעם אחרת?" אמרתי לו: "לא לא לא! מחר אני נוסעת צפונה, אין לנו עוד הזדמנות". הייתי חייבת לעשות את זה.
אז המשכנו, ושכבנו. יותר נכון - הוא עלה עליי, שהה קצת בתוכי וזהו. הייתי בשוק. זה העניין? על זה כל הדרמה? על זה הייתי צריכה לשמור? תמיד דיברו איתי על הרגע הזה כמו על איזה רגע קוסמי, כמו שבנשיקה מדמיינים לבבות מסביב, ואף אחד לא אומר שזה מרגיש כאילו חילזון הולך לך בפה. אמרו לי שאני ארגיש שלמה, שאני אזכור את זה לנצח, שאני אתאהב. על זה כולם מדברים? לא קרה כלום. זה היה מוזר ברמות.
כשסיימנו הוא חזר לחדר שלו, השותפה שלי חזרה לחדר שלנו והתעצבנה על זה שתלשתי את הכילה ועל זה שעשינו את זה על המצעים שלה. הוא, אגב, נעלב ממני כי לא דיברתי איתו אחרי זה, פגש אותי חודש וחצי אחר כך בעיר אחרת, אמר שאני הבנאדם הכי מניאק בעולם ולא היה מוכן לדבר איתי. והבחור מהארץ? יום אחרי כל הסיפור הזה פרסמתי פוסט בפייסבוק: "המשימה הראשונה של הודו בוצעה בהצלחה". הייתי חייבת שהוא יידע שאני לא בתולה יותר. אתה לא רצית לעשות את זה איתי מתוך אהבה, חיבור ומשיכה? עשיתי את זה עם סתם מישהו. שתדע. גם הוא לא דיבר איתי מאז".