כשהייתי בת 22 הלב שלי נשבר בפעם הראשונה. זה היה נורא. אחרי חודש וחצי הוא אמר שהוא רוצה לחזור. הייתי המאושרת באדם. אחרי שבועיים הוא זרק אותי שוב. במשך כמה שנים טובות היינו עסוקים בלהיפרד ולחזור (באחת מהפעמים זה היה אחרי שנה וחצי בנפרד), כשלאורך כל הזמן הזה, גם כשאנחנו לא יחד כזוג, היינו בסביבה אחד של השני כי למדנו באותו מקום והיו לנו הרבה חברים משותפים.
זה היה סיוט בדיוק כמו שזה נשמע, וברוך השם עשיתי את כל הטעויות האפשריות, כולל להגיע אליו שיכורה ופרקטיקלי להתחנן לנשיקה, או להמשיך לבלות עם השותפים שלו לדירה ולשבת יחד איתם בסלון בזמן שהוא בחדר עם מישהי חדשה. המישהי הזאת, אגב, הפכה אחר כך לחברה שלי ואנחנו בקשר עד היום. וזה מה שנקרא גירל פאואר.
אבל מכל הטעויות שעשיתי, ועשיתי, למדתי הרבה על היחסים המוזרים-מביכים-תמיד קצת מתוחים האלה בין אקסים. ולכן, כשראיתי את הסרטון מטקס הגראמי שבו טיילור סוויפט רוקדת - והיא היחידה בסביבתה שרוקדת - בזמן שהאקס הארי סטיילס מופיע, ליבי יצא אליה. כי ידעתי בדיוק איך היא מרגישה, ולא, זה לא "וואו, אני כל כך מעל זה, אני כזו אישה חזקה".
בכלל, "אני כזו אישה חזקה" זה משהו שסוויפט מאוד משדרת, ואני מאוד לא קונה. לא בגלל שהיא באמת לא חזקה בעיניי, אלא בגלל שמי שבאמת חזק לא צריך לצעוק את זה כל כך. ומה זה בכלל אישה חזקה? אפשר להיות אישה בתקופתנו בלי שיתלווה לזה ה"חזקה"? אפשר להיות סתם בת אדם שיש לה גם רגעים שבהם היא סמרטוט רצפה?
בקיצור, משהו בכל ה"איזה פאן לי לפזז לצלילי האקס שלי, תראו כולם" לא אמין לי, ולדעתי הפרידה מהארי סטיילס השפיעה עליה הרבה יותר ממה שהיא מרשה לעצמה להודות, שזה משהו שכולנו עושים אחרי פרידות. אז כדי לקבל כלים להתמודדות עם פרידה, כדי להבין איך באמת כדאי להתנהג כשפוגשים את האקס וגם סתם כדי לרכל.
ולפני שאמא שלי תספיק להגיד "משעמם לך שבדברים האלה את מתעסקת?" אני אומר להגנתי שנכון, עברו כבר יותר מ-10 שנים מאז שטיילור סוויפט והארי סטיילס נפרדו, אבל העולם כולו מסרב לשחרר מהם, לא רק אני. כל סיקור שראיתי של טקס הגראמי, שנערך בלילה שבין ראשון לשני, התעסק לא מעט בשניים האלה, וכל מפגש או תנועה שלהם אחד לכיוון השני נותחה בסרטונים עם מיליוני צפיות ואלפי תגובות. מה שיפה לראות זה שגם העולם, או לפחות המעריצים שלהם, נמצאים בדיוק באותו מצב של הכחשה כמו סוויפט עצמה וכותבים דברים כמו "איזה כיף לראות את ההורים הגרושים שלנו מסתדרים", "היום הם חברים טובים". חמודים. אני אוכיח לכם שאתם טועים.
זה התחיל עם השיר "I knew you were trouble", שסוויפט הודתה שנכתב על סטיילס: "היה היה פעם, לפני כמה טעויות, מצאת אותי לבד, כנראה לא היה לך אכפת, ואני כנראה אהבתי את זה. וכשנפלתי חזק, אתה לקחת צעד לאחור בלעדיי. הוא כבר מזמן לא פה, גם כשהוא לידי, ואני מבינה שהאשמה היא שלי. כי ידעתי שאתה צרות מהרגע שנכנסת, אני זו שצריכה להתבייש". ובל נשכח את "עכשיו אני שוכבת על הרצפה הקרה והקשה".
השיר הזה הוא בעצם המפתח להכל, קודם כל כי הוא כנראה נכתב כשהזמן שעבר מהפרידה היה אפסי וגם היכולת להישאר פוליטיקלי קורקט, ושנית כי מה שטיילור מרגישה זו בושה כלפי עצמה. על זה שהיא נתנה לעצמה לבטוח, לתת אמון במישהו שהיא הייתה צריכה לדעת שלא ראוי לו. זה הדבר שעליו היא לא מצליחה להתגבר. לא הפרידה עצמה. זה תמיד קשה להרגיש דחייה, אבל אקס שהחליט להיפרד ממך הוא לא רק (ולפעמים בכלל לא) אדם שאת מצטערת שפספסת, אלא תזכורת חיה ונושמת לאכזבה שלך מעצמך. על זה שהתמסרת מהר מדי, על זה שלא "שמרת על פאסון", על זה שהמשכת לרצות מישהו שלא מספיק רצה אותך.
זו תחושה נוראית של בגידה שלך בעצמך והיא משאירה צלקת יותר חזקה מכל דחייה.
במקרה של סוויפט וסטיילס, כל העולם חווה יחד איתם את הפרידה, ושמע דרך השירים, שהיא רצתה והוא לא, ולכן מבחינתה, ראה אותה במקום חלש ומביך עבורה. ולכן, מרגע זה ואילך, כל מה שהיא רצתה לייצר באופן כללי ובייחוד במפגשים איתו, זה את התחושה שהיא כבר לא שם. שהיא אישה חזקה.
אז בטקס הגראמי של 2013 היא מופיעה עם שיר בשם "We Are Never Ever Getting Back Together" ועוד מגדילה לעשות ובמהלכו מתארת שיחת טלפון בינה לבין בחור בעל מבטא בריטי (המבטא של סטיילס) שאומר לה: "אני עדיין אוהב אותך", והיא עונה: "סליחה, אני עסוקה בלהיות המופע הפותח של הגראמיז, ואנחנו בחיים לא חוזרים להיות ביחד. כאילו, בחיים".
הנה, אומרת לעצמה טיילור. שיניתי את הנרטיב. עכשיו אני זו שלא רצתה, אני החזקה, וכל העולם יודע. אבל זה לא עוזר לה להרגיש יותר טוב עם עצמה. באלבום הבא שלה, שני שירים נוספים מיוחסים לסטיילס - "Style" ו-"Out of the woods". ובהם היא נוקטת בטקטיקת פאסיב-אגרסיב פוסט פרידה טיפוסית של "אני מספיק חזקה היום בשביל לראות את הצדדים היפים ולא לטנף עליך אלא רק לרמוז, כדי שאף אחד לא ישכח, שהיית חרא של בויפרנד". החרא בויפרנד,שאגב, לאורך כל הדרך קיבל על עצמו את האחריות, לא חשף יותר מדי אבל תמיד פרגן לה. או במילים אחרות - לקח את זה פחות קשה.
HARRY FIXING HIS HAIR WHEN HE SEES TAYLOR SWIFT COME OVER WE ALL BEEN THERE WITH EXES LMFAOOO pic.twitter.com/LaziMecpJ6
— vinny ??? (@lomlgraperry) February 6, 2023
הזמן עובר, קורים כנראה עוד כל מיני דברים שאין לי מספיק זמן פנוי בשביל לחקור, אבל בשנים האחרונות היא כבר לכאורה לגמרי לא שם. יש לה כבר בן זוג חדש, איתו היא נמצאת כבר כמה שנים לעומת 3 חודשים בלבד שהייתה עם הארי לפני יותר מעשור, ועדיין. מגיע הגראמי והיא נראית כמו אני השיכורה ביום הסטודנט, בכלל לא מחפשת את האקס שלי בשום מקום אלא חיה את חיי המאושרים והכה מלאים.
כי די, נו. את לא נעמדת לרקוד, לבד, בשיר של האקס שלך, אם אין לך משהו להוכיח, לו, או לעולם. במיוחד כשאת יודעת שכל המצלמות גם ככה יהיו עלייך. ואז נעמדת שוב להביע תמיכה כשהוא זוכה. מה קרה לסתם לשבת ולמחוא כפיים כמו אדם מהיישוב? אם באמת היית פשוט שוות נפש מול כל הנושא, היית מתנהגת כמו אדם רגיל ולא כמו הגרסה המוגזמת של עצמך, רק כדי שאף אחד לא יפספס, לא משנה איך אני יודעת.
זה לא משנה כמה זמן עבר או כמה הקשר היה קצר, התחושה הזאת שכל העולם ראה אותך בחולשתך יכולה להישאר איתך לנצח. וכל מה שטיילור רוצה זה לא את הארי, אלא שהעולם יפסיק לזכור אותה, כל פעם שהיא לידו, כזו שרצתה והוא לא. יש שיקראו לזה שטחי, אבל זה פשוט אנושי.
אם אנחנו רוצים להסיק מזה מסקנות, אז קודם כל בואו נפנים שלא קרה כלום אם היית קצת חלשה באיזה רגע בחיים שלך, ובטח לא קרה כלום אם רצית גבר שלא רצה אותך. זו לא פחיתות כבוד וזו לא בושה. כולנו היינו שם, ולכן גם כולנו יודעים שאף אחד לא נשאר שם. אנחנו מתקדמים, ברור לנו שגם את. מתישהו.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ואם אנחנו רוצים להנות מעוד אינטראקציה מחממת לב בין השניים ולקבל הוכחה נוספת שאני צודקת בכל מה שאני אומרת, אפנה את תשומת ליבכם לסרטון הטוויטר המצורף שמתעד שיחה בין השניים בטקס. מי שפרסם אותו ציין את זה שהארי מסדר את השיער כשהוא רואה שטיילור מגיעה, ולא שם לב שכשהם מסיימים לדבר היא בקושי מצליחה ללכת לרגע, מרוב שהלב שלה דופק. מ.ש.ל