אישה פותחת וילון בחלון. ShutterStock
ShutterStock

אם תציצי מהחלון ברגע הזה, הגבר הראשון שתראי יהיה בעלך

ענת ניסני

14.2.2023 / 16:59

דמוקרטיה בצד, מסתבר שאנחנו לא הכי גרועים בעולם - אם חשבתם שאנחנו אובססיביים לולנטיין בעולם זה גרוע בהרבה - יחד עם טרלול המתנות, יש בעולם עוד מגוון התנהגויות ומסורות משונות כמו לחבק פרה ולהציץ מהחלון לפני הזריחה. נשבעות

אם חשבתם שכל הטירוף פה סביב הולנטיינז מוגזם - אתם צודקים. אבל חכו שתשמעו מה היום הזה עושה לאנשים במקומות אחרים בעולם, ותבינו למה הממשלה שלנו לא רוצה שנאמץ את "מנהגי הגויים".

הטירלול של הולנטיינז נמצא כבר בכל פינה. כל פריט או מותג שיכול לעמוד בזה הוסב לצורת לב או נצבע בוורוד, כל חברת טקסטיל והלבשה תחתונה יצאה במבצע, כל מסעדה, בר, רשת גלידריות או פיצות הוציאו תפריט מיוחד במחיר עוד יותר מיוחד וכל אדם עם היגיון בריא מבין שמנסים לחלוב ממנו כסף שהוא בעצם צריך.

אבל בעוד שאצלנו זה יכול להסתכם במשהו קטן כמו פרחים, שוקולד, חזייה חדשה או ארוחת שבע מנות במחיר 890 ש"ח לסועד, במדינות אחרות הטרללת מגיעה למחוזות הזויים הרבה יותר:

סנטה קלאוס מעלי אקספרס
במזרח אנגליה התפתח פולקלור שלם סביב דמות עלומה בשם ג'ק ולנטיין שמגיעה בערב הולנטיינז, דופקת על הדלתות האחוריות של הבתים ומשאירה על סף הדלת ממתקים ומתנות לילדים. את הקשר בין זה לבין אהבה אני לא מוצאת, אבל הרי מדובר גם ככה בחג לא לגמרי ברור שאף אחד לא מבין על איזה קדוש - או שלושה - הוא מבוסס. חוץ מזה, זה מה שקורה כשמזמינים סנטה קלאוס מעלי אקספרס, זה לא תמיד קשור למה שציפיתם לקבל. אה, ולפעמים זה גם נראה קצת מפחיד. זאת אולי הסיבה שלמרות המתנות, רוב הילדים פחדו מג'ק ולנטיין, והוא מעולם לא הצליח להשתוות לסנטה הזקן והאהוב.

@dsunbae what are you going to be celebrating this year? ? #korean #korea #kpop #valentinesday #seoul ♬ original sound - ?sunbae ?

חג ה"ידידים"
במדינות מסוימות, כמו פינלנד, אסטוניה ומדינות רבות בדרום אמריקה, הולנטיינז דיי הוא בכלל לא יום שמוקדש לציון אהבה רומנטית אלא לציון ידידות ואהבה בין חברים. גם כאן, לא מובן לי מה הטעם. הרי ברור שלאהבה רומנטית - או להיעדרה - יש כוח מכירתי הרבה יותר גדול. אבל ככל הנראה יש אנשים שנוהגים לקנות מתנות סמליות ביום הזה כמחוות הערכה לחבריהם (מי אתם ולמה אתם לא חברים שלי?). בנוסף, יש הטוענים שבמדינות מסוימות בדרום אמריקה משחקים בולנטיינז "חבר סודי", שזה כמו Secret Santa הנהוג בחג המולד או כפי שאנחנו מכירים אותו - גמד וענק, המשחק המציק ביקום.

השאלה האמיתית שעומדת מאחורי שינוי משמעות החג היא איפה שמחת החיים שלכם? איפה השובבות? על הפינים והאסטוניים עוד הייתי מאמינה, עם כל הקור הזה, אבל בחיים לא הייתי חושבת שהטמפרמנט הדרום אמריקאי יסתפק בלחגוג "ידידות". מה מעניין בלחגוג ידידות? מה יהיה השיא של הערב שלכם? לתת כיף?!

היום שבו תפגשי את בעלך
באיטליה יש מסורת עתיקה שאומרת שאם את רווקה שרוצה להתחתן, עלייך לקום בבוקר הולנטיינז לפני הזריחה ולהציץ מהחלון. הגבר הראשון שתראי יהפוך תוך שנה לבעלך. או לפחות יהיה מאוד דומה למי שיהפוך תוך שנה לבעלך. הם לא לגמרי מתחייבים על התוצאות. ובכל זאת, למרות חוסר המחויבות, המוני רווקות איטלקיות היו נוהגות לקום מוקדם מדי באותו בוקר, רק בשביל להציץ מהחלון ולהתחיל לפתח אובססיות. רק תחשבו מה זה דורש - לעשות סטוקינג במשך שנה שלמה לאותו גבר שעבר שם במקרה ולכל הגברים שדומים לו! איזו מסורת תובענית.

מצד שני, גם הגברים לקחו חלק בעניין, וכנראה עשו סטוקינג רציני לאורך כל השנה כדי להבין איפה הנשים שבהן הם מעוניינים גרות ובדיוק מאיזה חלון הן יחליטו להציץ בבוקר הגורלי. אומרים שהגברים האיטלקים פיתחו יופי של יכולות ריצה בשעות המוקדמות של הבוקר, ואני תוהה אם זה היה כי הם רצו מחלון לחלון או בין כמה בתים שונים. כך או כך, אני לא אתפלא אם מי שהמציא את הסוייפ, היה איטלקי.

יום מצוין לחבק פרה
טוב, זאת לא ממש מסורת אלא יותר קריאה נרגשת וטרייה - ממש מהשבוע האחרון - של ממשלת הודו לאזרחים. הולנטיינז דיי מאוד פופולרי בהודו, בעיקר בקרב הצעירים, והוא הפך לחג של קמפיינים שיווקיים והוצאות, ממש כמו שאנחנו מכירים. מסתבר שהממשלה ההודית מודאגת מאוד מהאופן שבו המסורות המערביות דוחקות הצידה את המסורת ההודית (גם את זה אנחנו מכירים), ועכשיו, כדי לזנוח את מנהגי המערב ולהחזיר את הכבוד למסורת ההודית, הם יוצאים ביוזמה מוזרה (שוב, מכירים): להכריז על ה-14/2 כעל "Cow Hug Day" ולעודד את האזרחים לחבק פרה, שנחשבת לקדושה בהודו. לטענתם, חיבוק לפרה, דווקא ביום הזה, יגביר את השמחה הפרטית והקולקטיבית. אני לא חושבת שיש מה להוסיף.

למה יום אם אפשר שבוע
עכשיו, למה הממשלה ההודית כל כך מודאגת? כי אנשים כבר לא מסתפקים ביום אחד של הוצאות מוגזמות, ואפילו אתרים כלכליים בהודו כבר לא מתייחסים לולנטיינז כאל יום בשנה, אלא כאל שבוע הולנטיינז, שבו לכל יום יש שם מטופש, משמעות מטופשת ומנהגים - כלומר הוצאות - משלו.
זה מתחיל ביום הורד, שמסמל את היופי הנצחי של האהבה ושל מחזורי ההכנסות שהיא מביאה עמה. מיד אחריו, מגיע יום ההצעה: הצעת חברות, התוודות על אהבה או הצעת נישואים. ככה, בלי שום מחשבה על פורפליי ראוי ועם התעלמות מוחלטת מזה שכבר קיים יום אקראי שרשתות שיווק סימנו כמועד מושלם להצעות נישואים. ואז, אחרי ההצעה, מגיעים יום השוקולד, יום בובות הפרווה, יום ההבטחה, יום החיבוק ויום הנשיקה, ורק אחריהם יעלה ויבוא הולנטיין דיי עצמו, כשכבר לא יישאר זכר לחשבון הבנק או לרצון שלך לחיות.

ולמה שבוע אם אפשר יום בחודש, כל חודש
אם חשבתם ששבוע הולנטיינז מוגזם, ברוכים הבאים לדרום קוריאה, שם חוגגים יום אהבה כל 14 לחודש. ה-14 בינואר הוא יום היומן, שבו זוגות נותנים אחד לשני, ובכן, יומן. אבל כזה שהם כתבו בו איך הם מרגישים והכל. ה-14 בפברואר הוא הולנטיינז, אבל כולו מוקדש ליוזמה של הנשים - הן אלה שקונות מתנות לבני הזוג ומתוודות על אהבתן הסודית. הגברים יכולים לעשות אותו דבר רק חודש אחרי, ב-14 למרץ, שנקרא גם היום הלבן. ה-14 לאפריל זה היום השחור שמוקדש לרווקים ובו הם, ישמרנו השם, לובשים שחור ואוכלים מאכלים שחורים, וכך הלאה בכל חודש. ועוד אומרים שצפון קוריאה קיצונית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully