מצב הנשים בישראל 2023 גרוע יותר ממה שנדמה לכם. הרבה יותר

34% מהאימהות זקוקות לסיוע בשמירה על הילדים בעת ימי מחלה או חופשים

31% זקוקות לסיוע במציאת עבודה

60% מהאימהות זקוקות לסנכרון והתאמה בין שעות העבודה למסגרת החינוכית של ילדיהן

60% זקוקות לחינוך איכותי חינם מגיל 3 חודשים

54% זקוקות להשתתפות מקום העבודה בתשלום עבור מסגרת חינוכית לילד

50% זקוקות להחזר תשלום ימי מחלת ילד מהיום הראשון ויותר ימי מחלה מהנהוג

47% זקוקות לגמישות בהיקף המשרה בהתאמה לאינטנסיביות הטיפול בילדים

43% זקוקות להארכת משך זכאות לשעת הנקה (פחות שעת עבודה)

50% זקוקות להכרה של המדינה בעבודות הטיפול בבית ובילדים

לקראת ה-8.3.23 ויצו מתמקדת בקשיי וצרכי הנשים בישראל במהלך האימהות ומפרסמת ממצאי סקר שערכה בשיתוף מכון גאוקרטוגרפיה: ישראל נמצאת במקום האחרון באחוז ההשתתפות במימון הוצאות הטיפול והחינוך בילדים מבין המדינות החברות ב-OECD.

נצורה במספרה: כך תיצרי את הלוק האיקוני של הגברת, בשעה בבית
כשיימאס לכם מטינדר: תתחילו להשתמש בו כדי להרוויח קצת כסף
כמעט שלא רואים אותו: המייק אפ החדש של אמה צ'מברליין
"יש לי 3 נשים, הן עובדות ואני מלך שזז מעט. כמו בשחמט"

שילוב אימהות ועבודה, מחסור בזמן פנוי לעצמן, והצורך לטפל במקביל במטלות הבית השונות. הנטל מושת על המשפחה ובעיקר על האימהות שמרגע הלידה שקופות. בנוסף ליוקר המחייה, שהופך את ההתמודדות לכמעט בלתי אפשרית. החל מתקופת ההריון, דרך קשיי האישה בשוק העבודה, במערכת הבריאות ובמערכת החינוך, אפשרויות הסיוע הלא מספקות, אי השוויון המגדרי בישראל ועוד - ממצאי הסקר הזה צריכים להדאיג כל אישה בישראל ורצוי שיעוררו את כל מקבלי ההחלטות, וכמה שיותר מהר.

• מרבית האימהות סבורות שהצורך לאזן בין חיי העבודה לילדים פוגע בהנאה מהאימהות שלהן וכי מסגרות החינוך עד גיל 3 לא נותנות מענה מספק או מותאם לאימהות עובדות. 40% מהאימהות מתנגדות לקיום אירועים או מתן שירותים לאימהות וילדים בהפרדה מגדרית, כאשר שיעור זה גבוה יותר בקרב חילוניות (60%), אך נמוך בקרב דתיות וחרדיות (11%).
• כמחצית מהאימהות מוטרדות ממיעוט חברות הכנסת והשרות בממשלה, כאשר שיעור זה גבוה יותר בקרב חילוניות (72%), אך נמוך בקרב דתיות וחרדיות (25%). מרבית האימהות מסכימות עם חשיבות קיום תוכניות לחינוך שיוון מגדרי במסגרות החינוך, כאשר גם שיעור זה גבוה יותר בקרב חילוניות (88%) ונמוך בקרב דתיות וחרדיות (39%).
• בסוף 2021 חיו בישראל 4,754,900 נשים, מתוכן, 36% שהם 1.180,000 מיליון הן אימהות לילדים.
• 90% מהאימהות לילדים קטינים חיות עם בן/בת זוג ו-10% מהן חד הוריות.
• בישראל 119,000 אימהות חד הוריות לילדים.
• בשנת 2020 היו 177,000 לידות חי בישראל.
• 29% שהן 51,330 לידות, היו לידות ראשונות
• 50% שהן 25,665 מהלידות הראשונות הן בקרב נשים עד גיל 27
• הגיל הממוצע ללידה הוא 30.5
• 10-15% מהיולדות סובלות מדיכאון בתקופה שסביב הלידה
• מספר הילדים הממוצע הוא 2.9 לתא משפחתי, מספר זה גבוה ב 1.6 מהממוצע ב-OECD
• ביחס לשנים עברו, שתי מגמות בילודה: דחיית הלידה הראשונה לגילאי העשרים
• המאוחרים, ונטייה ללדת יותר בגילאי 30 ומעלה
• 77% מהאימהות הנשואות עובדות
• 82.7% מהאימהות החד הוריות עובדות
• 30% מהאימהות לא מרוצות מאיזון בית-עבודה
• 28.4% מהאימהות עובדות בהיקף משרה חלקי.
• אימהות לילדים בגיל 0-4 עובדות בחלקיות משרה יותר (31.3%) מאשר אימהות לילדים בגילאי 4-10
• (25%).
• בקרב הזוגות הנשואים ב 67% מהמשפחות רוב עבודות הבית והטיפול בילדים נעשים על ידי האימהות,
• בנוסף להשתתפותן בפרנסה.
• 27.5% מהסטודנטיות הן אימהות.
• 14.2% בקרב סטודנטיות לתואר ראשון הן אימהות.

סיוע הריון ולידה
הקושי העיקרי של אימהות הוא יוקר המחייה, כאשר לאחריו צוינו קשיים הקשורים עם שילוב
אימהות ועבודה, מחסור בזמן אישי וטיפול במטלות הבית. מטלות הבית צוינו יותר בקרב
גילאי 35 ומעלה (47%), בעוד שנושא שילוב האימהות והעבודה צוין יותר בקרב נשים
נשואות (56%).

הנושאים העיקריים בהם נדרש סיוע בזמן ההריון הם: מידע על זכויות, סיוע במטלות הבית ומידע רפואי, כמו גם נושא ההכנה ללידה בקרב גילאי 20-34 - 66%. באופן כללי, שיעור המענה לנושאים השונים שנבדקו עומד על קרוב ל-60% בממוצע, כאשר ניכר מענה גבוה יותר בקשר עם מידע רפואי והכנה ללידה, ומנגד שיעור סיוע נמוך יחסית בכל הקשור לנושאים הרגשיים (הן בהתייחס למידע על קשיים רגשיים והן בהתייחס לליווי וטיפול).

הנושאים העיקריים בהם נדרש סיוע לאחר הלידה: מידע על זכויות, התאמת מקום העבודה
להורות ועזרה בטיפול התינוק. באופן כללי, שיעור המענה לנושאים השונים שנבדקו עומד על כ-45% בממוצע, כאשר ניכר מענה גבוה יותר בכל הקשור לסיוע בטיפול בתינוק, השתייכות לקבוצת אימהות ומידע על זכויות. מנגד, ניכר שיעור מענה נמוך יחסית בכל הקשור לסיוע במציאת מקום עבודה חדש
וייעוץ זוגי.

עבודה בקרב אימהות
הגורמים העיקריים שצוינו כמסייעים בהשתלבות שוק העבודה הם: חינוך איכותי מגיל 3 חודשים וסנכרון שעות העבודה לשעות המסגרות. הסיבה העיקרית שצוינה לאי חזרה לעבודה בקרב אימהות היא חוסר בעבודות מתאימות, כאשר לאחריה צוינו הישארות לגידול הילדים ותיאום בין צרכי המשרה לגידול הילדים. הגורם העיקרי שהיה מסייע לאימהות לחזור לשוק העבודה הוא האפשרות לעבוד מהבית
(71.1% מהנשים העידו שהן זקוקות לכך), אם כי גם משרה משתלמת או חלקית וסיוע בשמירה על ילדים.

אפשרויות סיוע
מבין השירותים שנבדקו ניכרת נכונות שימוש גבוהה יותר לפעילות פנאי ותרבות לילדים ולסיוע במטלות הבית והטיפול בילדים. מנגד, ניכרת נכונות נמוכה להדרכות של איזון בית - עבודה והשתלבות מיטבית בעבודה.

לפני משבר הקורונה, אימהות עסקו יותר מאשר פי 2 מגברים בטיפול בבית ובמשפחה. במהלך משבר
הקורונה שיעור זה עלה משמעותית. לפגיעה כפולה זו יש להוסיף פגיעות מוגברת לאלימות במשפחה
ששיעוריה עלו בתקופת המשבר. מדינות בעולם כולו הכירו בבעיה והגבירו תמיכה סוציאלית בנשים אך
רק 17% מהנשים זכו לקבלה (UN Women, 2022; אבגר, 2021).

לאחר תקופת הקורונה, אימהות מדווחות על תחושת שחיקה גבוהה, הן חשות שחסרה להן תמיכה
ועזרה בקהילה הטבעית שלהן וכן ברמת המקרו של החברה. 74% מהן דיווחו על ירידה ברווחה
הנפשית שלהן בתקופה הקורונה ולאחריה, שליש מהן מדווחות על סימנים מעוררי דאגה בבריאות
הנפשית המשפחתית (State of motherhood survey, 2020). שיעורי האבטלה המוגברים, מצוקות בשל הסיכונים הבריאותיים בתקופת המגיפה, הכורח למלא דרישות משפחתיות רבות לטיפול בילדים
ומבוגרים תלויים, יחד עם אובדן משאבים כלכליים וחברתיים היו מנת חלקן של אימהות רבות בעולם
כולו בתקופה זו. וכעת הן זקוקות לתמיכה חברתית וכלכלית על מנת להתאושש מההשלכות השוחקות
של המשבר.