במשימת הקאמפינג, בזמן שהבנים מדליקים את המדורה והבנות יושבות לרכל קצת על הבנים, בבית אני מודה לאלוהי אהבה חדשה (אני מדמיינת שהוא בקבוק ענקי של בלו-נאן) על שלא הביא לנו קאסט של נשים קונפורמיסטיות שעדיין נמצאות בשלב הקדם מודעותי, מצומצמות לכדי גנריות בסיסית. כולן נורא חמודות ויפות וטובות, כולן אוהבות סבון ומזגן, וצריך לסחוב להן את התיק אחרת הן לא יודעות בוודאות אם נמשכים אליהן או לא. הכל טוב, אבל וואו, כמה חסרה לי בתוכנית הפוטוגנית הזאת איזו דליפה של איזו אמת לא אסתטית מדי פעם, ונראה לי שעם חזרתו של דור בליווי שקד, יש סיכוי שבפרק של הערב אקבל את מבוקשי.
האם נויה תעמוד במבוכה? (לא). האם דור השני יצליח להתעלות על דור הראשון שחוזר כ"מנצח" או שזה יהרוס לו הכל? (יהרוס לו). אבל למה לבאס מוקדם מדי - בשלב זה נויה ודור 2 עדיין לא יודעים שהולכים לדפוק אותם בשביל רייטינג, ועפים על עצמם שהצליחו להקים אוהל. פחחח. תמימים. דור 2 ללא ספק משתלט על העניינים, ובנתיים לא נותן לשום דבר להוריד אותו - לא להתקפי הבכי של זוגתו, לא לדיבורים הבלתי פוסקים על קודמו בתפקיד, ולא לירידות של נויה. וכשמדובר בבחורה הזאת - נחישות ומצב רוח שלא מושפע מכלום הן יכולות שלא יסולאו בפז.
לא שזה יעזור לו. עם כל הכבוד לגבריותו הבלתי מוטלת בפסק, בשנייה שדור יחזור עם מישהי אחרת ויצליח במזימה לעורר את קנאתה של נויה, היא הרי תרצה אותו בחזרה, או לפחות תתבלבל מספיק כדי לשכוח שהוא קיים. אבל עוד חזון למועד - בנתיים שניהם עדיין מאמינים שיש לזוגיות שלהם סיכוי. נויה לא מדמיינת שמי שמחליף את רועי בדירה הוא דור אחרי "תהליך" מעמיק בן 24 שעות שהפך אותו מבחור חסר ביטחון ומרצה, לפליט טינדר בהתקף מגלומניה. אבל ככה זה כשאת דמות טובה מדי - ההפקה לא יכולה להניח לך לחיות בשקט, וההזדמנות הזאת פשוט טובה מכדי לפספס אותה.
אולי זה הזמן למתוח ביקורת ולומר שקצת מוזר לי שזוגיות של שישה ימים שלא הייתה בה אפילו נשיקה, כבר הגיעה למעמד שמצדיק כל כך הרבה התקפי נוסטלגיה. העיסוק של נויה ב"פרידה" מוגזם כמעט כמו השכנועים של דור את עצמו ואת שקד, שכל הדרמה, הדמעות, והפגיעה היו בעצם בראש של נויה. "לא הסתדרנו בכלל" הוא מסביר לה, מצייר את עצמו כאיש שקול שהחליט ללכת כי "היא לא נתנה לי לרגע להרגיש שזו גם הדירה שלי", כאילו הבעיה ביניהם הייתה שנויה מארחת גרועה ולא אלרגיה להצהרות בסגנון "אני רוצה אותך, נויה" ולנסיונות הריצוי שלו, שאגב, לא הלכו לשום מקום, פשוט לבשו צורה אחרת. "לא לקחתי כלום משל עצמי לקמפינג" הוא מספר בגאווה למצלמה. חוץ מאגו פצוע ותאוות נקם, כאילו.
אם לא אכפת לכם אני רוצה לדבר על שני זוגות שבאמת יש להם סיכוי - המהפך שעברה ה"יבשה" המחלקתית של אהבה חדשה ממלא אותי אופטימיות - בשניה ששאולי נכנס בדלת, דניאל שמטה את כל המניירות הנמנעות שהיו לה עם מולי - היא מסתכלת בעיניים, היא צוחקת, היא מדברת, אין לה שום "התנגדויות" לשום פעילות, והיא נוגעת בו. כל הזמן. יש מצב שהיא אפילו תסכים ללכת איתו לסדנה שנושמים בה מול הים מרוב שהיא בעניין שלו.
חדירה זה מלחיץ? זה הקטע ה"חדש" במיניות האלטרנטיבית
החיים שאחרי: שרית פולק כותבת ספר - זה מה שיהיה כתוב בו
מריל סטריפ של הפורנו שכמעט מתה בצילומים: "זה לא באשמת איבר המין העצום שלו"
גם הוא עף עליה, ונעים לראות גבר ואישה מדברים על דברים יותר מעניינים מאשר מי יישן איפה, למה וכמה. שאולי הוא זה שפתח את הנושא, דניאל סיפרה בכנות על אביה שנטש, והוא באמת התעניין. למרות שישבו עם כולם, היה ברור שהם בעצם נמצאים בבועה משל עצמם, ושהחיבור ביניהם טבעי ואמיתי. אני בונה עליהם לקחת את הצעד הבא לפיזיות ראשונים - אפילו מהר יותר מיובל וניר.
מצד שני - "אני לא יודעת אם אנחנו עדיין מוכנים לישון ביחד", מתאבססת יובל על הלילה הקרב - כי 'אם הוא ישים את המזרן שלו בצד השני זה ירגיע אותה כי לא חייבים לישון ביחד היום, אבל בעצם זה גם ממש מעליב, כי למה בעצם הוא לא רוצה לישון איתה היום'. כל זה מקבל משמעות אחרת לגמרי בעקבות הוידוי של יובל על הסטירה שחטפה מבן זוג לשעבר. סיפור מחליא וסופר מוזר. באיזה קטע גבר מעיף סטירה לבת הזוג שלו, חוץ מבאמצע צילומי טלנובלה? גם הבחירה בסטירה היא נורא משונה. טוב שהוא לא שפך לה את המרטיני על הראש באמצע מסעדה. אם הוא קורא את הטקסט הזה אני רק רוצה לאחל לו ששום דבר שהוא אומר לעצמו כדי להצדיק את האירוע לא יתפוס. דבר שני, אחרי ששמענו את זה, צריך להתייחס לכל סיפור ההיכרות הזה בצורה שונה, ואל יובל כאל ניצולת פוסט טראומה, וככזאת, היא דווקא מתנהגת בהרבה אומץ מול הפחדים שלה, וכנראה שייקח זמן עד שהיא תרגיש בטוחה לגמרי. אני רק מתה לשמוע קצת על הפחדים של ניר, כי ברור שיש מלא כאלה, והדינמיקה שבה היא שבר כלי והוא כל הזמן שמח בצורה בלתי טבעית מתחילה להיראות קצת מוזרה.
בדיוק כשכולם מתחילים ליהנות דור נכנס עם שקד ופונה לנויה ב"היי חיים שלי", ואפילו לא מסתכל עליה מרוב פחד, מה שכמובן מעליב אותה, אבל היא לא יכולה להיכנס בדור 1, אז היא מוציאה תסכולים על דור 2. אחרי שכולם מצליחים לנשום שוב, כולם יושבים בלית ברירה לארוחת ערב של שמוטי לסתות עם פלואו גרוע ונושאי שיחה שכאילו נלקחו מפרק מוצלח של סברי מרנן.
החזרה של דור ערערה את כל המאזן המקרוביוטי במעיים הקולקטיביים של החבורה - והמרחק מאיזורי הנוחות של כל אחד מהם הופך את קלקול הקיבה העתידי לוודאי. כולם מנסים להיות טבעיים ונחמדים, אבל המתח רק מתגבר. הפיצוץ יגיע, זה ברור לכולם. השאלה היחידה היא מתי. כי לא חשוב כמה ינסו להתעלם מן העבר, הזוגיות הכושלת של דור ונויה מטילה צל גדול, ומתחת לו, איפה שהשמש לא מגיעה - לא ניתן להצמיח מערכת יחסים חדשה.
מסכנה שקד, שחטפה את זה הכי גרוע מכולם. בניגוד לדור 2, שיכול להפיק מהתוכנית משהו חיובי ולצאת הגבר המכיל ביקום למרות הכישלון, עבור שקד זו סיטואציה שהיא יכולה לצאת ממנה רק מופסדת, כי אצל נשים יש רק שני מצבי שיפוט - נחשקת או דחויה, וגזר עליה להיות דחויה ותו לא. חוץ מזה כבר יש לה שתי קריירות, ומלא תחביבים. היא לא דמיינה מראש שמשדכים אותה לקריירה שלישית שאין לה זמן בשבילה.
אין ספק שמשהו בין השניים לא לגמרי סגור, ונויה לא מנסה להסתיר את הצד שלה. היא אפילו בוכה מול דור עצמו, מסבירה לו שהוא הכאיב לה, ונראית כל כך מסכנה ומתוקה שהיא גורמת לו לשכוח שהוא בעצם זה שפגוע ממנה. בנדוקה הזאת מתרחש ביניהם חיבוק אמיתי. דווקא ברגע הזה, מול בני הזוג של שניהם, התרחשה התקשורת הכי קרובה שהייתה ביניהם אי פעם.
מאד חבל, כי דור החדש, למרות העננה שמעיבה עליו, עושה לעצמו מאד מהר שם של גבר גבר - כל הבנות ללא יוצאת מן הכלל מסכימות שהוא מהמם, מאוזן, יודע לנתח סיטואציות, מודע, מבין עניין ובוגר. למעשה - דור החדש הוא בדיוק מה שנויה רוצה וצריכה, והיא אפילו מציינת לטובה את העובדה שהוא לא מרגיש צורך לרדוף אחריה לכל מקום ולהיות לידה כל הזמן, כמו דור הקודם, ו"עפה" על העצמאות שלו.
אני לגמרי מבינה, כן? רק אומרת, שככה מדברים על לברדור שנמצא בשבוע שני של אילוף, ופחות על גבר שאת נמשכת אליו. בקיצור - היא לא ממש נמשכת אליו, וזו עלולה להיות בעיה. תגידו מה שתגידו על דור 1, הטורסו שלו מהווה נסיוב יעיל להפליא לאישיותו, ויש מצב טוב שנראה את החזרה הראשונה של זוג שנפרד באהבה חדשה. אם ירצה הבלו- נאן, כאילו.