כריס היא אולי האדם היחידי שלא מחרטט אף אחד ולא את עצמו

הפרק הזה כולם על קוצים, כי אף אחד לא במקום שהיה רוצה להיות בו. דור היה רוצה להיות עם נויה, נויה הייתה רוצה להיות בפיישולס, יובל הייתה רוצה שיעזבו אותה בשקט - אבל שקט אמיתי בנוכחות אף אחד, ודניאל, דניאל לא רוצה כלום. בדיוק בזמן פוקדת אותם משימת המפגש המשפחתי, אבל הם לא יודעים שאחריו מצפה להם הסיוט האמיתי. "אהבה חדשה" באה להטריל.

מיקילה: "גיליתי שהגבר שלי בוגד בי מול 35,000 אנשים"
כוכבת ה"אונלי פאנס" שעצבנה את השכנים: "סגרי חלון כשאת עושה סקס!"
הכל זה לטובה: הטריק הפשוט הזה יגרום לכם לעוף על החיים
היא קראה לו אידיוט ואפס, הוא קרא לה פריחה: השיימינג ועונשו

תומר לדבריו "לא איש דברן בבוקר", זאת בניגוד לשאר היום, וזה ביש מזל בשבילו כי בדיוק בנקודה הזו יובל לא יכולה לשאת יותר שתיקות. חכמות ממני אמרו שקשה יותר להיות לבד ביחד, ועוד יותר קשה להיות לבד ביחד עם דג מחייך, על כן היא משלחת אותו לדרכו בנאום די ארוך ויפה ואדיב, ודאי ביחס למצבה הרגשי. תגובתו הרשמית של תומר: "אוקיי".

כולי הערכה לסבלנות שלה כלפיו - אני הייתי נשברת הרבה יותר מהר - ועכשיו משהלך, הייתי דופקת להפקה נבוט בראש. מה זה צריך להיות, אהבחה? האם אף לא אחד מתנאי הקבלה שלכם למועמדים הוא יכולת תקשורת בסיסית? לתחושתי, הפקת אהבחה שרויה העונה במצוקת ליהוק קשה, מה שגורם לה לשדך גם את הבלתי שדיך, וצדקה אחת מעוקבותיי שהעלתה השערה כי תומר הוא למעשה אסף הרופא שמוחזר והוחזר בשינוי שם.

סיום הזוגיות הזו היה צפוי יותר מהעובדה שדור כותב סדרה, אבל זה לא מפריע לנויה ליצור דרמה מאפס, להכות בגונג ולרוץ לספר לתושבי הכפר על החדשות האחרונות. מי שנחנה בחושי עכביש לרכילות טובה לא תפספס הזדמנות כזו, ובתוך עשר שניות כולם מתבשרים על כך שהדמות הכי פחות זכירה העונה הלכה לדרכה.

כל מה שיובל צריכה עכשיו זה לנוח, ואם אני לא טועה, בעונה הקודמת גם ניתנה הפריווילגיה הזו - לאל, שבייסיקלי בילתה כל העונה בנופש על חשבון רשת 13. אבל יובל לא נהנית מהתקדים הזה ומובהלת במהרה להכריע בין מרום, מנהל לקוחות, מתפוצץ מאהבה ומתפיח בצקים; לבין דור, שם שיצאה דיבתו רעה בתכנית הזו, טיילן נצחי, שיפוצניק ורוכב אופנועים. היא הולכת בצעד נבון על מרום, זה שהכי פחות מזכיר את שני הגברים הקודמים והכי דומה לה, לפחות על פניו, ומשולחת לדרכה בכוח חיוכה התובעני של מאיה ורטהיימר. בא לי שהפעם זה יעבוד לה.

מרום נכנס עם פרחים וזה כבר שדרוג, אבל בואו נראה איך הוא מתמודד עם הכנת קפה, הלא היא האינדיקציה המידית של יובל למדידת איכויותיו של גבר, בהיותה בכלל בחורה של תה. מרום ניגש למטבח, פותח ארונות, מתח מקפיא את האוויר - אך הללויה: הוא מצליח למצוא לבד כוס וכפית. משצלח את מבחן הקפה, הוא בשל למשוכה הבאה, ויובל מצהירה שהיא מעוניינת בכיף, ו"להסתובב פה בחיוך".

האחריות לחיוכה מוטלת על מרום, אבל מי שקוראים לו כך כנראה רגיל שמפילים עליו ציפיות גבוהות. בדיוק בזמן לתפילת הקלילות והפאן מוטלת על הזוגות המשימה לבקר את בתי ההורים של הדיירות. נשמע מלחיץ בטירוף, במיוחד בשביל מי שהכירו עכשיו, ומזל שיש את המומחים כדי שיחזרו בדיוק על מה שהמשתתפים אמרו שהם מרגישים ולא יוסיפו שום דבר מרגיע או חדש.

ביקור משפחתה של יובל בחיפה מסתמן כהצלחה, לתחושתי בעיקר כי חיכתה אנושות לחזור לסביבה בטוחה ומוכרת. מרום משתלב באטמוספירה הזו היטב כשהוא חובק מיד ילד בכל יד, אסטרטגיה שקופה אך אפקטיבית להטמעת המסר "מתאים לילדים", והמסר עושה את שלו. לרווחת שניהם, אמא של יובל היא מזן "האמא של העונה", כלומר מושכת אליה כל כך הרבה תשומת לב בקסם וגרוטסקה, שכולם שוכחים בן רגע שיושב איתם בשולחן אדם זר לגמרי.

הם נזכרים בזה כשיובל ומרום מתבשרים על טיסה זוגית קרבה מטעם ההפקה, וזה, מסתבר, בהחלט לא קליל ופאן בשביל יובל. במצבים כאלה, טוב שיש אמהות רעבות לנכדים, שישכנעו אותנו ללכת על צעדים מוטרפים בכל הכוח. באמת, אמהות שמחכות לקצור פירות הן הכוח שמניע את העולם הזה. אם רק נרצה מספיק שלום, זה יבוא מהן.

אצל דניאל ועוז דווקא שמח, כי זה מצב הרוח היחידי של עוז. מאפיין בלתי נסבל, אם תשאלו אותי. גם לדניאל, מסתבר, סיבולת מוגבלת לאנרגיית מחנה הקיץ של קימאמה, והיא מעירה לו על גרביים שנשארו על הרצפה בענייניות יבשה שעוז מכנה "פאסיב אגרסיב" תוך צחקוק עצבני, דרך מאוד פאסיבית-אגרסיבית להעביר ביקורת.

באופן כללי, עוז הולך ומתגלה כממטרה של השלכות רגשיות. עכשיו הוא לוקח את דניאל לשיחת "לא מוכן לזה" וקורא לה תוקפנית, תוך הרמת קול ותנועות ידיים תוקפניות למדי, וכל זה בגלל הערה על גרביים. הסיטואציה מוקצנת בעיניים שלו עד כדי כך שלא נותר מקום לרגשות הצד השני; לפתע הוא בעצם חסר ישע שנזרק לפינת הבית בעוד דניאל מסרבת להגיש לו תנאים הומניטריים. אל דאגה, אמנסטי בדרך.

קארין המלומדת שכאן השוותה את האנרגיה שלו לזו של אחמ"ש, אבל לי הוא יותר מזכיר מ"פ לשעבר שהיום הוא מדריך קפוארה שטרם התגבר על תקופת ימי הזוהר. הוא לא משוחח איתה, הוא מה שנקרא "לוקח אותה לשיחה". במקום שיתוף כן ברגשותיו, הוא מטיח בדניאל דף מסרים מאשים כעובדה מוגמרת, מלווה כל מילה בתנועות ידיים של תדריך ולבסוף אפילו שואל, "יש?". נשבעת לכן, רק על ה"יש" הזה הייתי נפרדת ממנו. מהתחלה האובר-ציחוקיקיות הזו הייתה חשודה בעיניי, ועכשיו מתחיל להתקלף ולהתגלות מה שמתחתיה. באופן כללי, אני שמה לב, אנשים ששמחים בכל רגע נתון בדרך כלל מכסים על זה בקיצון אחר ששורץ בתוכם.

אבל הנה עליהם לסיים לריב כי בדיוק הם קיבלו מתנה מהמשביר, ממנה הם מצליחים להתלהב באופן כמעט אמין - ולזנק משם לביקור משפחתה של דניאל. המשפחה דווקא נדלקת עליו מיד, מה שכמובן מעלה את קרנו גם בעיני דניאל, ועדיין, במאמר מוסגר היא מסכמת את חסרונותיו: "הוא אנרגטי מדי". תשמעו, זה די קולע. אפשר לדבר על אגרסיביות, פאסיביות ומה שביניהם, אבל בסוף, אם מורידים ב50% את האנרגיות מכל דבר שהוא עושה, אפשר אשכרה לסבול אותו לאורך זמן. בינתיים, כל משפט שלו נשמע לי כמו "בו בו בו בוקר טוב", ועם זה לא ניתן לנהל שגרה.

כריס היא אולי האדם היחידי שלא מחרטט אף אחד ולא את עצמו בעונה הזו. היא עלתה בתוך שניות על הרגשות של דור לנויה (טוב, צריך להיות עב"מ לא לראות את זה), והיא הראשונה שמציבה לו את המראה הזו פנים אל פנים. משחשפה אותו הוא מת לסיים איתה את הקשר, קודם כל כי כבר אין לו סיבה לזייף, ושתיים, כי לדבריו, להישאר איתה כשהוא "לא שם" זה לא הוגן כלפי דור (א.ק.א עצמו בגוף שלישי) והתהליך שלו. אהה, וגם כלפי, איך קוראים לה?

כדי לקרב את דור בכל זאת לעולמה, שיטה שלא עבדה לאף אחד אף פעם, כריס לוקחת אותו אל "הבית השני שלה", שהוא מסתבר, שוק הכרמל, ועל הדרך משווקת את עצמה לדור כחומר לוהט בקרב רוכלים בני גיל הזהב. כמו רוב השחקנים שפגשתי גם היא בסופו של דבר מתפרנסת מסיורי אוכל לאנשים עם כסף מיותר, לכן היא מכירה את האזור לפני ולפנים ומהדסת בקלילות לעבר חסות למיץ אתרוג, כי אין דבר כזה תל אביבי מדי. לראייה - דור, שכל כך לא רגיל שטוב לו ולא אוהב שטובות אליו, שהטוב הזה מכניס אותו לחרדות.

גם לכריס חסר משהו, נגיד, שדור ישים לב לקיומה, והיא חולקת איתו את רגשותיה בעניין. הוא מסכים איתה ולא מראה כוונה לנהוג אחרת, מה שמותיר אותה עם ההחלטה טו טייק איט אור ליב איט. הבחורה הזאת לא פראיירית - היא מבינה מה קורה סביבה, קולטת סיטואציות יפה מאוד וגם יודעת לדברר את זה החוצה, בלי להתבייש ובלי לייפייף. אם כן, למה בכל זאת היא בוחרת להישאר שם?

עם כל הכבוד לנפש האמן שלה, קשה לי להאמין שהתאהבה בו באמת תוך יומיים, אף על פי שכבר חזינו בתכנית הזו ב"אקסים" שהיו ב"מערכת יחסים" בת חמישה ימים. סברה שעלתה פה כבר קודם היא שיותר מאשר זיווג הגון כריס מחפשת את דקות התהילה שיוציאו אותה משוק הכרמל, ואם כן, אני לא דואגת לה. הלוואי שדור מעניין לה את התחת כמו שהיא מעניינת אותו.

ביקור משפחתו של דור מציף אותו על גדותיו. "שרי ממש טובה עם ילדים", הוא דובק בשם התנ"כי, ועיניו זועקות, "הצילו". שרי-כריס מבחינה בזה, אבל זה לא מפריע לה לצלול אל הבוץ ולברר עם מקורבות איך הוא בזוגיות. אבל דור כהרגלו מרחף בחלל, והלב, הוא רוצה לנויה. שמישהו יעזור לי להבין את הפיקסציה המטורללת הזו.

בגדול, כאן הייתה אמורה לבוא הכותרת "נויה ומשה", אבל לצערו של משה, אין נויה בלי דור שיזדנב מאחוריה וירחרח את התחת של כל מי שהיא יוצאת איתו. על כן שוב נקלענו למשולש אהבה, שהפעם המשתנה בו הוא משה. להשערתי הסובלנות של משה לפוליאמוריה הבלתי מוסכמת הזו קרובה להגיע לקיצה, בד בבד עם הסובלנות שלו לנויה, שבדיוק סיימה לרצות את פרק הזמן בו היא מסוגלת להעמיד פני נחמדה. פקעת העצבים הולכת ומתגלה אצלה, והבוקר מטריף אותה שמשה אומר "אנחנו" ו"כאחד" וגרוע יותר, מציע לה לאכול.

האירוע דרמטי מספיק, אבל נויה כאן תמיד בשביל להביא דרמות לאקסטרים ולהכריז בנוכחות כל הדיירים, "אני לא הולכת לפגוש אף הורה". פייר, אני מבינה אותה, אבל האין זה הפורמט של הריאליטי? מי שלא רוצה לטעום ג'וקים לא הולך להישרדות - ומי שלא רוצה להכיר על ספידים, לא תלך לריאליטי היכרויות. בסוף ההכרזה הפומבית הזו, היא שואלת בהיתממות את משה, "נפגעת?". איזו אישה גאון.

עד עכשיו לא הייתי בטוחה עד עכשיו כמה משה מסוגל לעמוד על שלו, ובכלל, אם יש לו דעה עצמאית כלשהי. הפרקים האחרונים מוכיחים שכן. הוא לא מתקפל ולא מכחיש, אלא מודה - כן, נפגעתי. זה גורם לי להעריך אותו יותר, וגם לנויה, שמתנצלת על איך שהתנהגה. על פי השמועות שמסתובבות להן היא ודור העבר ביחד עכשיו, ואין ספק שהם ראויים זה לזו, אבל אם יש מישהו שמסוגל לגרום לנויה לצאת מנויה ולהיפטר מהדפוסים הישנים שלה, זה דווקא משה.

קצת בדומה לכריס ודור, גם משה מציב לנויה מראה שהיא לא בהכרח זכתה לה עד עכשיו, וזה מביא לרגע של שבר ובכייה בחיקה של דניאל. נויה מבינה כמה עמוק מושרשים דפוסי ההרס העצמי שלה, שהם הרסניים באופן בלתי נמנע גם כלפי הסביבה. צחוק בצד, זה רגע יפה ונדיר של מודעות עצמית מצד נויה, ויש מקום להרים גם לדניאל, שעונה לה בכנות חברית ומבלי לייפות את הדברים. שתיהן מסכימות שההתנהגות של נויה לא הוגנת כלפי משה. אז נויה חוזרת לרדות בו.

אבל לפני זה, מפגש משפחתי מצומצם עם אביה ואחותה של נויה במסעדה. רואים שיש לה מטענים כבדים מול המשפחה שלה, אולי קצת יותר מלאדם הסביר, וזה גורם לי להעריך אותה על המאמץ למצוא פשרה. משה מפגין איכויות חשובות כשהוא מקליל בשבילה את הסיטואציה, ודואג גם לפוגג מראש את המתח הפוטנציאלי בינו לבין האב על רקע הניגוד הפועל-מכבי. שניהם מנהלים את הסיטואציה יפה מאוד, וזה בדיוק הזמן של ההפקה להרוס הכל ולהנחית את פצצת הטיסה המשותפת, שבהסתמך על תקציבי רשת 13, היא גם ככה במקסימום לקפריסין.

נויה מכווצ'צ'ת את פתק משל היה דור העבר, ומעגל האפס-אנד-דאונס של נויה ומשה ממשיך לנוע על צירו. בשלב הזה, התרוקנו מצברי ההכלה של משה, אין לו כוח לדרמות האלה והוא מאיים לנטוש. לנויה תמיד יש כוח לדרמה נוספת, לכן, למרבה הצער, אני לא רואה ברירה אחרת אלא פיצול כוחות ממשמש ובא.

בצד הביקורת שלי עליה, חשוב גם לומר שאני קצת מבינה אותה. היא אומרת, לא יתכן שלמשה לא אכפת מכלום, שהכל סבבה לו, וההתנהגות שלה - היא מנתחת את עצמה די בכישרון - נועדה לחלץ ממנו רגשות קצת יותר אנושיים מאשר סטריאוטיפ המנטור עם לב הזהב. היא לא רוצה מנטור, היא רוצה בן זוג, ובן זוג לפעמים גם מפקשש, מתעצל, מתעצבן, משתגע. אדם טוב לב זה סקסי, אבל אדם מושלם זה מעיק, במיוחד כשאת לא מאמינה לזה שיש בכלל אנשים מושלמים, ובצדק, בין אם בגדו בך בעבר או שלא. המונולוג של נויה על זה כל כך אמיתי וחשוף שהוא מצליח למנף את המשבר לרגע רומנטי, ולמען האמת, שניהם נראים לי פתאום חמודים נורא. כן, גם נויה. זה לא אומר שהקשר ביניהם עתיד להצליח, או שהם יצלחו אפילו את הטיסה הקרובה.

בכלל, מעולם לא נראו אנשים רבים כל כך מתלהבים מעט כל כך מטיסה חינם, וגם דור מתבאס על הזמן שיצטרך לבלות לצד כריס. הוא לוקח את מבטו העגום המפורסם אל חדרו, ומשם ממשיך אל נויה "חיים שלי" כדי להגיד לה שהוא הולך להתרחק ממנה כי יש לו רגשות אליה ובקיצור, שיש לו רגשות אליה. הוא היה יכול פשוט להפסיק להופיע בלי חולצה במטבח שלה פעמיים ביום, אבל חשוב לו להכריז על כך. כדי למקסם את האפקט, לאחר שפרץ בווידוי הולך משם מבלי לחכות לתגובתה, הזדמנות בשביל נויה לפצוח בדרמה משלה בינה לבין עצמה. שני גברים רוצים אותה, במי תבחר - את זה שזרקה כבר, או את זה שתזרוק בקרוב? בינתיים דור חוזר לחדרו, נסער כמו שרק בוגר מסלול משחק יכול לסעור; תוך הטחת אגרופים בשיש. בפרק הבא, עושה רושם כי מרובע האהבה הולך להידרדר עד לחבטה עזה בקרקע. ערוץ ויוה זה כאן.