שיעור הנישואים יורד? מה אתם סחים, באמת? אלפא עדיין מתגעגע ל-א'

לרגל יום האהבה האנטישמי ט"ו באב שחל השבוע, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה "הודעה מיוחדת" עם נתונים סטטיסטיים על מוסד הנישואים בישראל. כדרכן של הודעות מטעם הלמ"ס, גם מן ההודעה הזאת אי אפשר ללמוד כמעט שום דבר מועיל: עזבו את זה שהנתונים נגעו בעיקר לשנת 2021 (אנחנו כבר עמוק ב-2023 למי ששם לב), וממילא שנה זו הייתה שנת קורונה (וגם זו שלפניה) על כל המשתמע מכך; השורה הבולטת בהודעה הייתה ירידה בשיעור הנישואין באוכלוסיה, החל משנת 2014. כאילו, וואו, מזל שיש את הלמ"ס באמת.

על השאלה - למה אנשים פחות מתחתנים? - יש המון תשובות טובות. סיבה אחת למשל היא שנשים התחילו לאהוב מין. כתוצאה מכך נשים חשות צורך להגשים את עצמן או משהו, מה שלא תמיד מסתדר עם עסקה של התפשרות על בודק תוכנה מקריח מראש העין מעכשיו ועד לעוד חמישים שנה קדימה. בנוסף, הטינדר ודומיו לא מקל על אנשים להתפשר, שהרי נדמה שתמיד יש משהו טוב יותר אם נסובב שוב את הרולטה.

מרגש עד דמעות: בן 74 מציע לחברתו נישואים באוטובוס
זה לא היה המהפך של רותם, זה היה הפרצוף האמיתי של רותם
הם נפגשו בגלל גור כלבים, והיום הם נשואים פלוס שמונה

אולם מה שמפתיע בעיני בהודעה של הלמ"ס, הוא שהירידה הרשמית בשיעור הנישואים היא פחות דרסטית ממה שהייתי מנחש. למשל, אחוז הרווקות היהודיות בשנת 2000 היה 6%, ו-20 שנה לאחר מכן הוא עומד על 11%. נכון, זו כמעט הכפלה, אבל עדיין הרוב הגדול של האנשים מתחתנים (לכן, אם את רווקה ומחפשת זוגיות, ושואלת את עצמך למה זה לא קרה עדיין, התשובה היא שאת כנראה מעצבנת מאוד). בעצם, השאלה האמיתית היא למה אנשים עדיין מתחתנים בכלל? הרי עם הבגידות, הנישואים הפתוחים,

ואחוז הגירושים הכל-כך גבוה, מי בכלל עוד מאמין לשטות הזאת שנקראת חיי נישואים? ניקח למשל את הנישואים הפתוחים. תחשבו על זה: נניח וכבר התחתנתם. אם פתחתם את הנישואים, אתם עדיין נספרים במדד כנשואים, אף על פי שאתם לא שומרים על בלעדיות מינית באופן מוצהר. ותשמעו,

יותר אנשים פותחים את הנישואים ממה שאתם חושבים (חלקן נשים מקסימות שמוזמנות לשלוח לי הודעה בפרטי. וכן אל"ף, אני עדיין מתגעגע אליך). מכל מקום, בעיני זה הזוי: קנאות מינית היא הבסיס לזוגיות; מהי אהבה אם לא קנאות מינית בתוספת סקס משעמם?

איך שלא תסובבו את זה, בלעדיות מינית היא תכלס התנאי היסודי של ההסכם הזה שנקרא נישואים: אם כל כך הרבה פותחים את הנישואים, או סתם בוגדים, אז הנישואים האמיתיים האלה שכולם כביכול רוצים, הם די יוניקורן שלא קיים; השכנוע המעצבן הזה שזוגות נשואים עושים לאחרים כדי לגרום להם להתחתן, הוא סך הכל גיוס פראיירים נוספים לתרמית הפירמידה הזאת (אחי, מה אתה ממליץ לי להתחתן? בוא נגיד שראיתי אותך עושה מסאג' מז'אנר הסוף-השמח יותר מפעם אחת). הרי מה הם יגידו הנשואים האלה? עשיתי טעות? מן המפורסמות היא שגם אם לא מתגרשים, זה לאו דווקא כי באמת טוב בנישואים. הסיבה היא שבדרך כלל, כמו בכל תרמית פירמידה קלאסית, אתה פשוט מושקע עמוק מדי בחרא הזה: בית, משכנתא, ילדים, השנים הטובות שבזבזת, ממילא החיים קצרים ואני עוד שנייה מת בתקווה, אז שווה לחרוק שיניים ולהישאר, כי למי יש כוח להחליף מצעים לבד.

מעבר לכך, בסוף-בסוף, טקס הנישואים נועד להקשות על פרידה, גם במצבים שבהם קצת בא לכם להיפרד אחד מהשנייה. כלומר, לכבול אתכם להחלטה שלכם. זה פשוט רעיון פגום מיסודו. אוהבים את האישה שלכם באמת? תבחרו בה כל יום, מחדש. בשביל מה צריך לשים את הדברים בהסכם מטופש, שלא נותן כלום לאף אחד, חוץ מלרצות את האמא הבלתי נסבלת של זוגתך?

עוד של אלפא:
כשהתגרשתי הייתי שבור. רצוץ. שיחקתי בסוני וראיתי פורנו
שלחנו את אלפא לצפות ב"ברבי", והוא לא חזר גיי, רק סתם דוש