"נו כבר, מה היא אומרת?!" אני שולח הודעה על הבוקר לידידה שלי עדן, לגבי הדייט שהיא סידרה לי אתמול עם חברה שלה מעיין. היה דייט מושלם שהתנשקנו בסופו.
היא מתחילה להקליד/ה... ולהפסיק לסירוגין וזה עושה לי מתח של לחכות לראות על איזה מספר ברולטה הכדור עוצר.
"היא אמרה שהיה חצי כוח, הרגיש לה קצת מוזר"
מוזר? מקווה שמוזר בקטע טוב. יש דבר כזה בכלל מוזר בקטע טוב?
"מה ז'תומרת מוזר?"
"היא אמרה שמשהו בך לא נותן לה הרגשה שיש לך ביטחון."
הרגשה של ביטחון? מה אני ממ"ד במלחמת המפרץ?
"היא אמרה שאפילו זה לא משהו שאמרת, זה איך שהתנהגת."
וואו "זה איך שהתנהגת".
המילים האלו גרמו לאשכים שלי להקטין רדיוס. וזה עוד אפילו לפני שהתוודיתי בפניה שתלושי השכר הכי יציבים שהיו לי בחיים הגיעו מביטוח לאומי, ושאני לוקח לאמא שלי את האשראי בשביל למלא דלק, ושכל שנה אני סופר את הימים עד ראש השנה בשביל לקבל ממנה דמי חג.
"אבל התנשקנו, איך זה יכול להיות?"
"היא אמרה שזה היה מחוסר נעימות. היא זרמה עם הרגע."
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
חוסר נעימות?? מה אני ילד בן 11 וחצי שדפק לה על הדלת לבקש תרומה לחולי צליאק?
"אבל לא נורא עוז, בקטנה, מי היא בכלל? אז מה אם היא חברה שלי, תבוא אחת יותר טובה בשבילך שתעשה לך טוב." היא מנחמת אותי, אין דבר שגורם לי להרגיש יותר פתאטי מניחומים.
"אל תנחמי אותי, אם את באמת רוצה לנחם אותי. תבואי לדירה ותרדי לי. אחרת, תהיי בשקט."
היא צחקה מההצעה שלי. אני לא צחקתי. נראה לי.
אל תפספס
מיד אחרי השיחה עם עדן, אני מחפש בגוגל "איך להיות בן אדם עם ביטחון" גוגל מעלה לי תוצאות של חברת ביטוח הראל, כללית פלטינום ותמונה של בני גנץ. טוב לא צריך גוגל, יש סרטים של ואן דאם, סילבסטר סטאלון ולאונרדו דה קפריו, זכרי אלפא שחופפים את השיער עם טסטוסטרון ושותים וויסקי ב-6 בבוקר בשביל לפתוח את היום.
אולי ככה גבר אמיתי צריך להתנהג במציאות. בא לי לעשות מרתון צפייה בסרטים שלהם, פלוס קצת סדרות של יהודה לוי בשביל לקבל נגיעות של אותנטיות ישראלית. עוד יומיים יש לי איזה מסיבת צהריים שאני חייב להיות בה במיטבי. יאללה פליי.
תוך כדי הצפייה ברמבו מתנפחת לי היד קדמית. ואן דאם גורם לספירת הזרע שלי לעלות, וכשראיתי את דה קפריו בזאב מוול סטריט, הרגשתי את העובר ושב שלי משמין בשבע קילו, ויהודה לוי גורם ללשון שלי להיות חדה כמו אולר של בדואי שמבקש פרוטקשן מקיוסק. כבר לא קוראים לי עוז, קוראים לי סילבסטר, ואני מוכן לשישי.
מגיע שישי בצהריים, אני נראה טוב, לבוש טוב, מריח טוב, כל הפרומונים שלי מסודרים במקומם. לא רוצה לשתות אלכוהול, כי עם אלכוהול זאת לא חוכמה. אני רואה מישהי שמוצאת חן בעיניי, ומטיח בה "היי!!" כמו שיהודה לימד אותי.
היא מסתובבת ומחזירה היי משלה.
"מה באת לשעמם אותי יעני?" אני אומר את זה במבט של פרסומת לבושם.
"חחח מה ז'תומרת?"
"לא יודע, תעזרי לי, יש לי זמן אלייך?"
היא צוחקת.
עכשיו אני מחרטט אותה שמי שהיא מדברת איתו הוא הצלחה מסחררת שמצליח לשבור בלטות עם המצח ולקשור עניבה מתוך שינה. מבקש ממנה את המספר שלה והיא נותנת.
אחרי זה לצערי הייתה לי פליטה פרוידיאנית של חוסר ביטחון ועשיתי צלצול-ניתוק רק בשביל לוודא שהיא לא נתנה לי מספר של חומוסיה בטייבה. היא לא. תודה לך על הכל, סילבסטר.
למחרת בערב היא מקבלת ממני הודעה ואנחנו מתכתבים. אני מבין שצריך להציע לה להיפגש. אז הצעתי. היא מסכימה. ירד לי ממנה. מה, היא לא רואה המתחזים עם חיים אתגר? היא לא יודעת שכל אחד שמשחק אותה קצין שייטת או טייס בעצם מנסה להיות רמבו בשביל להרשים את הבחורה? פעם ראית במתחזים מישהו שהוא מוכר סביח והצליח לעקוץ בחורה? הרי הכל היה הצגה - אין כלום מאחורי הביטחון ששידרתי. איך היא אכלה את הבלוף הזה?
למה בנות דורשות ממני להיות עם ביטחון?
רק כי אני גבר?
כל הסרטי רמבו האלה דפקו לי את החיים, יצרו מודל גברי שאין לי סיכוי לעמוד בו. עד כדי כך שכשהתגייסתי לצבא, בלי שום מוטיבציה להיות קרבי, זה משהו שרציתי להיות רק בשביל לצאת עם הנשק הביתה ולהרגיש "גבר" מרשים. זה עד כמה הייתי מוכן לזייף שאני זכר אלפא.
כשבחורה מבקשת ממני להיות עם ביטחון, היא בעצם מבקשת ממני להיות חרטטן, ולשקר לה בפנים. אבל די, ראבק, אין לי ביטחון. תפסיקו לדרוש את זה ממני. יש לי בחיים האלה ביטחון רק כשאני משחק עם רונאלדו בפיפא. חוץ מזה יש לי ביטחון עצמי של שירותים כימיים.
כשהבנתי שירד לי ממנה, ובעיקר מעצמי, נזכרתי שיש גם בחורות שאומרות שכנות ואותנטיות זה הדבר הכי חשוב להן. אז שלחתי למישהי שמתאמנת איתי במכון הודעה. אהיה אותנטי כמו לבנה בכותל המערבי. לא מחרטט יותר בחורות בשביל להתיימר להיות זכר אלפא. אז כתבתי לה "אני עוז. בן 29. מובטל כבר מלא זמן, אבל למזלי אני ילד שמנת שגדל עם כפית של סוני פלייסטיישן בפה, שחי על חשבון אמא שלו. לשמחתי הייתה את הקורונה, זה גרם לי לקבל אחלה הטבות ממנה. אז התבאסתי רצח שנגמרה הקורונה, ונראה לי שאמא שלי מתחילה להתבאס שהיא לא עשתה קשירת חצוצרות לפני שנולדתי. יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה, שכמו שאת יודעת, הכשיר אותי להפוך קציצות בבורגראנץ'. לא יודע מה העתיד מתכנן לי, אבל הוא בטוח לא יהיה כמו של יהודה לוי."
היא עשתה ארבע שורות ארוכות של ח' חייכניות.
כיום היא הבת זוג שלי.
סתם, לא. היא חסמה אותי.