ראש השנה הוא תמיד הזדמנות להסתכל על השנה האחרונה ולבחון מה בעצם עברנו. נכון, זו לא היתה שנה מופרעת כמו זו שהיתה פה לפניה - אבל גם השנה הזו גרמה לכולנו להבין ששום דבר לא מובן מאליו, שהמציאות יכולה להתהפך ברגע ושהדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו הוא ששום דבר לא בטוח.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
כולנו ניווטנו כאן די על עיוור, אבל בזמן שהעולם השתגע - כמה נשים התעלו מעל הכל. נשים שלא נתנו למגפה, לטילים, לפוליטיקה או לסגרים לעצור אותן, וכשהעולם דחף, הן דחפו בחזרה. יש המון מילים לתאר אותן - אבל לנו יש אחת: ג'דאיות. אה, ויש לנו רשימה של 10 כאלה:
עוד בוואלה!
לינוי אשרם
כולנו היינו דבוקים למסכים בחודשים האחרונים וצפינו בנשים וגברים ישראלים עושים היסטוריה וקוטפים מדליה אחר מדליה, אבל אשרם מתעלה על כולם. זו לא רק מדליית הזהב ההיסטורית שמביאה גאווה למדינה, אלא העובדה שרגע אחרי הזכיה היא היתה צריכה להתמודד עם מיני שערוריה כשאיגוד ההתעמלות הרוסי הגיש תלונה לגבי השיפוט. אבל נראה שהדבר לא הפריע לאשרם, שכמו תמיד הצליחה להרים את החישוק שנפל ולהמשיך כאילו כלום לא קרה, כשהחיוך לא מש מפניה וראשה מורם.
ספיר ברמן
ברמן הופיעה בחיינו כששימשה כשופטת בליגת העל, אחרי שעברה תהליך להתאמה מגדרית והפכה ללא ספק לאחת הנשים המוכרות ופורצות הדרך בקהילה הלהט"בית. נכון, יש הרבה חברי קהילה שעושים היסטוריה בשנים האחרונות, אבל הפתיחות של ברמן בשילוב עם המקצוע הכל כך גברי שלה, שעליו היא לא מוכנה לוותר פשוט כי היא אוהבת את העבודה שלה, מעידים על אומץ מטורף, מה גם שהם הפכו ברגע אחד את תחום הכדורגל למקום מקבל יותר עבור כולם, לא רק עבור גברים עם כרס וחיבה לגרעינים.
נועה קולר
כולם מדברים על כך שזו היתה השנה של נועה קולר - היי, אפילו קולר עצמה אומרת לפעמים שהיא לא מאמינה לכל מה שקורה סביבה, החל מ'חזרות' המצוינת, דרך ההכרה התקשורתית ועד לפרסומות ומגוון הפרסים אותם קטפה. אבל מה שהופך את קולר לעוצמתית זו ההתנהלות שלה בזמן משבר, כשממש בשיא ההצלחה היא נאלצה להתמודד עם הסקנדל של ארז דריגס. בזמן שאחרים התנערו מדריגס, קולר אמנם אמרה שהיא "שבורה וכואבת" אבל לא ביטלה אותו - ולאחרונה אף הודיעה שתהיה עונה שניה ל'חזרות', ושהיא מתכננת לכתוב אותה עם לא אחר מאשר דריגס. אין ספק שמדובר בהחלטה לא פשוטה שתגרור אחריה שלל ביקורות, אבל הבחירה שלה לסלוח, לתת עוד הזדמנות, ולעמוד לצד אדם אהוב גם ברגעים הקשים שלו, הופך אותה לאישה ללא חת וגורמת לנו לאהוב אותה אפילו יותר.
נועה קירל
לכתוב שזו היתה השנה של קירל נשמע הכי שנה שעברה, אבל זה מרגיש כאילו קירל חיה בקצב שונה משל כולנו, ופשוט לא מפסיקה לכבוש פסגה אחר פסגה בלי לעצור ובדרך באמת להראות לכל אישה, בכל גיל, שאם רוצים מספיק הכל אפשרי. אבל לצד הפריצה ההוליוודית והכניסה המרשימה למצעדים הבינלאומיים, קירל בעיקר הראתה לנו שהיא לא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות, עם שת"פ שעשתה עם אילן פלד באחד השירים הכי קוראים וקליטים של השנה. אז כן, רגע אחרי שהיא ניפצה סטנדרטים של יופי, חטפה את אחד הגברים הנחשקים בישראל והוכיחה לכולם שגיל הוא רק מספר - היא גם הפכה לכוכבת שיכולה לצחוק על עצמה, וזה משהו בהחלט ראוי להערכה.
דנית גרינברג
בשנה האחרונה גרינברג עשתה משהו שאחרות פשוט לא הצליחו לעשות - לשחרר מהפאסון, ועל ידי כך לבדל את עצמה מתוך מאות נשים יפות ומצליחות בפיד שלנו. אחרי שנים כפליטת ריאליטי שתחזקה חשבון מלא בתמונות לייפסטייל מחויכות בחוף הים, גרינברג הבינה שהדרך היחידה לחיות וגם ליהנות מזה היא לשחרר את הצורך להיות כמו כולם, ופשוט להיות היא. וכך נולד חשבון מופרע וקורע מצחוק שכולל שיח בחרוזים, תחזיות מזג אוויר מטורללות ועוד שלל התנהגויות שהפכו אותה מעוד קונצנזוס משעמם לאישה ששווה לעקוב אחריה, בעיקר כדי להיות מופתעות כל פעם מחדש מהדבר הבא שהיא הולכת לעשות.
מרב מיכאלי
זה לא רק התפקיד כשרת התחבורה או ההצלה של מפלגת העבודה, אלא בעיקר העובדה שבגיל 54 היא החליטה להביא ילד בפונדקאות יחד עם בן הזוג ליאור שליין - אחרי שיצאה לא פעם נגד התהליך. מה שחלק רואים כסטנדרט כפול הופך את הנושא לרגיש יותר, ומצד שני מראה לנו עד כמה האישה הזו חזקה, ולא מוכנה לוותר. האומץ לעמוד מול המדינה כולה ולהגיד "שיניתי את דעתי", ולא להתפשר על הרצונות שלה ועל הדרך שלה לחיות את החיים שלה כמו שהיא רוצה למרות הביקורות, הופך אותה ליותר עוצמתית מאשר אם הייתה נשארת תקועה בהתנגדות רק כי "זה מה שאמרה" מתישהו בעבר. הלוואי וכולנו נלמד לאפשר לעצמנו לטעות ולעמוד מאחורי עצמינו כמוה.
קורין גדעון
כן חלון או לא חלון, בעל ממשפחה דתית לצד צילומי הלבשה תחתונה, גידול של ילדה בצורה חשופה מול רבע מיליון עוקבים ואינסוף שערוריות, תהיות ודעות - קורין מוכיחה ללא הפסקה שהיא לא מתרגשת משום דבר, והיא בעיקר לא מתכוונת לשבת בשקט רק בגלל שהדברים שהיא רוצה להגיד לא מתיישבים טוב אצל אנשים מסוימים. וכך, חמושה בחשבון אינסטגרם ופה גדול היא מדברת בכל פעם על נושא אחר - החל מדימוי גוף, דרך צניעות ועד לאימון שינה לתינוקות, בכל פעם היא חוטפת מטח של תגובות קשות, ובכל פעם מחדש זה נראה כאילו היא קמה מרוצה וחזקה יותר. אם זה לא להיות ג'דאית, אנחנו לא יודעות מה כן.
עדי גוזי
כולנו הרענו כששירה איסקוב התמודדה מול אביעד משה, ובדרך הביאה לשינוי בחקיקה, הדליקה משואה והפכה לאישה מעוררת השראה. אבל מי שהיתה לצידה ברגעים הקשים ביותר ובעצם שזורה בסיפור שלה מהרגע הראשון היא השכנה, עדי גוזי, שאם לא היא, הכל היה נגמר אחרת. היא הייתה זו שדפקה בדלת של שירה ולמעשה הצילה את חייה אמנם גוזי סיפרה ש"האדרנלין משתק את הפחד ולא נותן לך לחשוב." כדי להסביר איך פעלה כפי שפעלה, אבל אנחנו חושבות שהאומץ, התגובה חסרת ההיסוס, והאוזניים הכרויות לסימני מצוקה, ראויים ללא פחות מצל"ש.
נגה ארז
העובדה שארז דילגה בקלילות מעל תחנות הרדיו והמצעדים המקומיים והתברגה ישירות בתוך המצעדים הבינלאומיים עם שיר שלא יוצא לנו מהראש ללא ספק הופכת אותה לכוכבת בסדר גודל שונה מזה שהתרגלנו לראות. אבל מה שהופך אותה לג'דאית הוא ההתמודדות השקטה והלא מתאמצת שלה גם כשהתקשורת נגדה. בסקנדל האחרון היא הותקפה כשהביעה את דעתה בנושא הBDS, אבל ממש לא כמו שמצופה מכוכבת כמוה, ארז לא העלתה פוסט הסבר, לא התנצלה ובעצם לא הגיבה - עד שהסוגיה התבררה מעצמה, וברור היה שדבריה הוצאו מהקשרם. לפעמים לשתוק קשה יותר מלהגיב, וקשה להתאפק מלהגן על עצמך כשאת מותקפת - אבל זו כנראה הדרך לצאת מלכה.
ד"ר שרון אלרעי פרייס
בזמן שכולנו מדברים על ווריאנטים ותוהים האם זה בסדר לעשות סדר, ד"ר אלרעי פרייס היא אחת הנשים שעומדות בראש המלחמה בקורונה כראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. ובזמן שכל אחד מהמומחים ומאנשי הרפואה הם ג'דאים בזכות התרומה שלהם בשנה האחרונה, נראה שאלרעי פרייס נזרקה לעולם התקשורת יותר מאחרים, ונאלצה להתמודד עם ביקורות לא קלות, כשהשיא הגיע במהלך דבריה בישיבה בזום - כשאחד המשתתפים פלט את המילים "בת זו**", ואף אחד לא טרח סגור את הפגישה ולענוש את הפוגע. היא הצליחה להמשיך בדברים, ונראה שלמרות הכל - בריאות הציבור עדיין חשובה לה יותר מכל דבר אחר, ועל זה אין לנו מה לומר פרט ל"כל הכבוד, יא ג'דאית".