מתלבטים האם לתרום זרע לידידה שהבטיחה כי לא תדרוש מכם כלום בנוסף? צאו מנקודת הנחה כי ההבטחה שלה אינה שווה מאום. במרוצת השנים האחרונות חלה עליה משמעותית בהיקף הנשים שנכנסות להריון באמצעות תרומת זרע ממכר, כאשר במקרים לא מעטים, הן מתחייבות, לעיתים באמצעות חוזה, כי מלבד התרומה עצמה, לא תהיה להן כל דרישה כלפיו. אם ירצה, יוכל כמובן לראות את הילד אך בכל מקרה, לא יאלץ לשלם מזונות. לכאורה, מדובר על הסדר מוצלח עבור אותו גבר, אולם בפועל, כפי שמתברר - להבטחה כי לא תהיה לה כל דרישה ממנו, אין תוקף משפטי מחייב.
"אני מכיר אותה שנים, היו לה לא מעט מערכות יחסים, אך איכשהוא היא לא מצליחה להחזיק מעמד. היא הגיעה לגיל 38 והחליטה שהיא רוצה להיכנס להריון. אמרתי לה שמבחינתי, אני מוכן לתרום לה זרע אבל אין לי שום עניין בלהיות אבא, מעולם לא רציתי. היא הבטיחה לי שהיא לא צריכה ממני שום דבר מעבר והסכמתי. כשהילד הגיע לגיל שנה וחצי קיבלתי תביעה בה היא דורשת ממני לשלם מזונות ילד. שאלתי אותה מה הסיפור ואיך פתאום היא התהפכה. אמרה שהיא לא מסתדרת לבד עם המימון של הילד".
המילים של אבנר, בחור הומוסקסואל מתל אביב, בן 39, מספרות סיפור שחוזר על עצמו שוב ושוב. אנו עדים לזינוק במספר התיקים שנפתחים כנגד גברים בדרישה לחייבם בתשלום מזונות, חרף הבטחה חד משמעית שנתנה להם כי הם לא יצטרכו לשאת בכך, ולעיתים, על אף שהדבר עוגן בחוזה בין השניים במרבית המקרים - בית המשפט קובע כי עליהם לשלם.
עוד בוואלה!
איך הגענו למצב כזה ?
מבחינה משפטית, כך מסתבר, אין משמעות להבטחות שנותנת האם לאב בדבר ויתור על המזונות טרם הולדת הילד. הזכות לקבל מזונות מהאב היא זכות של הילד ולא של האם, מסבירות עורכות הדין דנה תירוש - אליהו וליאת שקלרז - הורוביץ, שעוסקות בתחום דיני המשפחה. לדבריהן, אף אם האישה מוותרת על המזונות בשמה, הוא יוכל לתבוע באופן עצמאי מזונות מהאב, בין אם באמצעות אימו ובין אם באמצעות אפוטרופוס. סוגיה זו העסיקה רבות את בתי המשפט והדיון אף התגלגל לפתחו של בית המשפט העליון. בפסק דין מכונן בנושא, הבהיר השופט מישאל חשין ז"ל כי "ילדו" של אדם הוא ילדו הטבעי, יוצא-ירכו. אין ילד "חוקי" ובצדו ילד "בלתי חוקי", הוא כתב "אדם חייב במזונות יוצאי-חלציו באשר יוצאי-חלציו הם". מדובר על כלל ברזל, מסבירות תירוש ואליהו: הנורמה המשפטית המגדירה את הזיקה המשפחתית על-פי הקשר הביולוגי היא נורמה קוגנטית, משמעות הדבר היא שלא ניתן להתנות עליה." גבר שאינו רוצה לשלם מזונות - שישתמש בקונדום".
אחת מהתפיסות השגויות שמלבלבלות גברים היא ההנחה כי אם הויתור עוגן בחוזה בין השניים, יהיה לכך תוקף מחייב. אולם מדובר על טעות "לעולם יכול הילד, כל עוד הוא קטין, לדרוש מהאב תשלום מזונות", הן מציינות. כמו כן, גם אם ייחתם הסכם בין ההורים שנעשה בטרם הלידה, שפוטר את האב, אותו יציג הגבר שנתבע לשלם מזונות, סביר להניח שבית המשפט יקבע שהוא אינו מחייב את הילד " האינטרס של הקטין לגדול ברווחה כלכלית ללא מחסור ושכל צרכיו מסופקים גובר על האינטרס של כיבוד הסכמים בין ההורים. בשיטת המשפט הישראלית האינטרס של טובת הקטין הוא אינטרס ראשון במעלה והוא מועלה לדרגת חשיבות עליונה ומועדפת על פני אינטרסים אחרים".
אחת מטענות ההגנה האפשריות והשכיחות של גברים היא שמדובר למעשה על גניבת זרע באמצעות תרמית ומצג שווא. תביעה בעילה כזו נדונה לאחרונה בבית המשפט לעינייני משפחה בתל אביב.מדובר בגבר רווק, כיום בן 32 שתבע את האם, גרושה וכיום בת 35, על 250 אלף שקלים בגין טענותיו לתרמית מצידה שגרמה לאבהות שלא רצה בה ובבקשה לפטור אותו מחובת המזונות. האב עתר לפיצוי כספי מאחר שלטענתו, בין היתר, אמרה לו שהיא נוטלת גלולות למניעת הריון ואינה מעוניינת בילדים וזאת אחרי שהבהיר לה כי אינו מעוניין בילדים בשלב זה. על ההריון ועל היותו האב ידע ממנה כבר במהלך ההריון ולטענתו התחנן בפניה לעבור הפלה והיא סירבה. בית המשפט הדגיש בפסיקה חד משמעית כי נסיבות ההריון והלידה אינן פוטרות את הגבר שהוא האב הביולוגי מחובה תשלום מזונות.
זו אינה פסיקה חריגה, מציין עו"ד דליהו, מומחה לדיני משפחה. לדבריו, המציאות מלמדת כי ברוב המקרים של תביעה לגניבת זרע - הם אינם מתקבלים בבית המשפט. לרוב קשה להוכיח חד משמעית מעשה מרמה מצד האשה, וכן משום שתפיסת בית המשפט היא כי גבר המקיים יחסי מין עם אשה צריך להיות אחראי לתוצאות הטבעיות של המעשים".
אז להימנע מתשלום מזונות - הגבר לא יכול, אולם מסתבר כי קיימת סנקציה אפשרית שהוא יכול לנקוט בה במקרה כזה. לרשותו עומדת האפשרות לדרוש מהאישה כי תספק לו ערבויות, אותן יוכל להפעיל במקרה ויחוייב לשלם מזונות. לדברי עו"ד דליהו, ניתן לשקול את האפשרות לעשות שימוש בערבות בנקאיות, שטר חוב או החתמת ערבים. אולם גם שיטה זו לא חפה מסיכונים "במידה ויווצר צורך להגיש תביעה לבית המשפט על מנת לממש את הערבות, יתכן והוא לא יענה לבקשה. הסיבה לכך היא שבית המשפט נוטה להעדיף תמיד את טובת הילד על פני כל שיקול חוזי או כלכלי אחר ", הוא מוסיף ומציין שאם בפני בית המשפט תוגש בקשה לממש ערבות ויתברר כי האישה אינה יכולה לכלכל את ילדיה ולספק להם תשתית ומחייה סבירה, הסיכוי כי השופט יעמיס עליה התחייבות כספית נוספת - קטן מאוד. כאמור, גם אן כלל הברזל הוא שלעולם, טובת הילד גוברת על כל שיקול אחר ועל הצדדים לקחת זאת בחשבון. עוד הוא מציין כי בית המשפט לוקח בחשבון שאם האימא תחויב להחזיר לאב את דמי המזונות שהוטלו עליו - היא תעשה זאת מכספי מזונות הילד, ובכך תיפגע טובת הילד.
לצד המחלוקת על תשלום המזונות, לעיתים קרובות, מסרבת האם לאפשר לאבא לקחת חלק בגידול הילד. היא האם זה חוקי? "בשאלת האפוטרופסות על הקטין שנולד, לאב עומדת הזכות לקבל הכרעות משמעותיות בדבר חינוכו, בריאותו וגידולו". לדבריו, זה הדין, אף במקרה שההורים חתמו על התחייבות מוקדמת שלא כך ייעשה. לפי שיטת המשפט הישראלית, האב הביולוגי הוא האפוטרופוס הטבעי של הקטין, אלא אם כן נשללה ממנו זכות זו על ידי בית המשפט, וגם זאת במקרים מאוד קיצוניים. לפיכך, בצד הזכות לקבל הכרעות בדבר גורלו של הקטין תעמוד לאב היכולת להיפגש עם הקטין אם אכן יחפוץ בכך. בהיעדר הסכמה בין ההורים, המחלוקת תועבר להכרעת בית המשפט, שיסתמך על המלצת הגורמים המקצועיים, כמו עובדת סוציאלית שהיא פקידת סעד לסדרי דין, או כל מומחה אחר.