לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל העונה "אהבה חדשה" שמה את "חתונמי" בכיס הקטן. אהבות, קללות, בגידות, וידויי שכרות - זה טראש ברמה של חו"ל, או כמו שנאמר הפרק לפחות שש פעמים שלא בהקשר הנכון, "קרדשיאנס". אבל לפני הכל, הבה נמצא שידוך ליתומות האהבה מהפרק הקודם - מריאנה ואל.
מריאנה וסרגיי
בתפריט החדש של מריאנה איש עם סטטוסקופ שרואה בעבודתו שליחות, אבל מריאנה לא מוצאת בו שמחת חיים. בהתחשב בדייט האחרון שלה, שמחת חיים זה בהחלט לא הכל, ובכל זאת כדאי שתהיה. מריאנה מוצאת אותה אצל סרגיי סבטניצקי, שנראה כמו תמיר גל ברוסי, וזה כבר טוב. מסתבר שמריאנה מכירה אותו מאז ימי הנעורים העליזים, ובגיל 16 אף נרשמה ביניהם נשיקה, ואפילו מוצלחת לדברי מריאנה. זוגיות בשבילו זה יציבות, שלושה ילדים, שני כלבים ומריאנה משלימה בראשה - "ומריאנה אחת".
כשסרגיי מידפק על דלתה, הראש של מריאנה כבר עומד לעוף מהמקום מרוב התרגשות. היא סימנה אותו כבר קודם, במעמד הדפדוף, ולתחושתי, זה הולך להכשיל אותה. סרגיי, בשלב הזה, פשוט המום. "שאני אמות!", הוא צועק, משליך מידיו את החפצים וכמעט את עצמו מהחלון. "מעניין", הוא אומר, ומריאנה משלימה בבהלה - "מעניין טוב!". להשערתי, הוא לא בדיוק מסכים איתה.
אם להסתמך על שיחת הגברים שתגיע מאוחר יותר, הילד לא מפריע לו, אבל זה לא אומר שמריאנה מלהיבה אותו באופן מיוחד. לתחושתי, סרגיי הגיע לתכנית הזאת כדי לצאת להרפתקאה חדשה והתאכזב לגלות אהבה ישנה, שהיא אפילו לא בדיוק אהבה, אלא זיכרון רירי וקצר מפגישות ליד הברזלים. גם אם טובה המריאנה בעיניו, מי רוצה לשחזר חוויות תיכון? מי רוצה לשחזר את עצמו מהתיכון? הרי כל טיפוס כזה שצץ מעברנו מגלם בתוכו תזכורת למי שהיינו אנחנו בסביבתו באותה תקופה. אף אחד לא רוצה את זה, כי בעבר תמיד היינו מוצלחים פחות ממה שאנחנו היום. לרוב.
אבל מריאנה, בבירור, לא רואה את זה ככה, והיא מצהירה שהגיעה לחזון אחרית הימים - היא על הספה, וגבר מבשל. קודם כל זה קצת עצוב, שהיא חווה את זה לראשונה, ורואה בחלוקת התפקידים הזו אירוע כה מהפכני ודרמטי. אבל מה שבולט יותר הוא שמריאנה הרעיפה על סרגיי ערימת תכונות חיוביות עוד מאז אותו הווידאו, ומאז, כל מחווה שיעשה עבורה, ולו הקטנה ביותר, תגוייס על ידה כדי להצדיק את הכותרות הבומבסטיות שהדביקה לו מראש. סרגיי, לעומתה, נראה די צונן כלפי הסיטואציה, ואני מזהה פה מאזן מסוכן ביותר.
ממקורות שונים כבר נטען שהדמות של מריאנה פרווה, ואני מבינה את הטענה. עם זאת, שימו לב שהפרק נחשפנו לניצוץ הקרייזי אייז שניעור אצל מריאנה עם הצפייה בטסטמוניאלס, מה שמבשר פיצוץ בעוד שני פרקים בדיוק.
עוד בוואלה!
אל ואור
אל חוששת שטעתה כשנפרדה מאמיר, כי עכשיו אין מי שיביא לה משקפי שמש ויכין לה קפה. אבל המחדל הזה לא ימשך זמן רב, כי על ספת הטינדר מחכה לה מאיה ורטהיימר המצויידת באאוטפיט כתום רבתי וחמישים גוונים של מילות עידוד גנריות. אלה חמש דקות מתחילת הפרק, משמע שאל הספיקה לבכות פעמיים.
הפעם היא בוחרת באור כוכבי ה"בד בוי" ממושב נטעים, שמגדל שני חתולים סקוטיים ובקרוב גם טראומה קטנה. אל כרגיל בוכה, ולא מהתרגשות: פתאום היא מתחרטת על שנפרדה מאמיר, ובצדק. אבל החגיגה חייבת להמשך ואל מפטירה, "בואי נבחר כי צריך לעשות את זה", מילים שכל גבר חולם לשמוע על עצמו.
בין אל ואור מסתמן וייב קליל, שזה בעצם כל מה שייחלה לו, בתור מי שלא באמת רוצה מערכת יחסים. פנים אל פנים, היא אומרת, עובר אליה משהו ממנו שלא עובר בווידאו. קשה לבחור מרחוק, ובכל זאת, אני משוכנעת שווידאו מקל את הבחירה משמעותית ביחס לתמונות באפליקציות. בעוד שסרטון מספק לך הצצה אל שפת הגוף של הבן אדם, הקול, סגנון הדיבור - תמונות טינדר הן פחות או יותר ההונאה הגדולה של המאה העשרים ואחת. ואם אל מתקשה לתפוס את הוייב של מישהו דרך הווידאו, מה יגידו אזובות הקיר? בינתיים, ההימור עובד לטובתה, והם מצחקקים בקלילות את דרכם אל היום השני.
מיכאל ושני
בחדר הסמוך, זוג אחר פותח עוד בוקר בפעילות האהובה על שני - ביקורת. הפעם עולה על הגרדום ארוחת הבוקר עצמה: "כמה מלח", "כמה חמאה" וכיוב'. לאחר שמיצתה את הצלחת של עצמה, היא עוברת אל מיכאל. "אתה צריך להפסיק עם המוגז", היא פוסקת. מיכאל הנזוף עונה בפשטות, "אני לא רוצה", ואני מתחילה להבין את הביקורת שלו על השתלטנות שלה. היא באמת מגזימה. כאן מסתמן הסדק הראשון (לבוקר זה) ביניהם, ואנו למדים שקולה המבעבעת במערכה הראשונה עתידה להתפוצץ במערכה השלישית.
"אני נותנת הערות בונות", מתאוננת שני למצלמה, "אבל הוא לא מקבל את זה". מה ששני לא מבינה הוא שגם הערות בונות לא מוכרחים לקבל, ובכלל, המצב הרצוי בערכת יחסים איננו תחלופת ביקורות תמידית. בונה או לא בונה, ביקורת זה דבר מעצבן, וכדאי להשתמש בו כמו מלח - במשורה.
עידן ודנה
"את מזכירה את קים קרדשיאן", מחמיא עידן לדנה, ששמעה את זה, מסתבר, אלף פעם. שלא תבינו לא נכון - נאה הבחורה, אבל קרדשיאן? לא יודעת, לי היא מזכירה מישהי מקורס משק"ש שעשתה עליי חרם כי זימזמתי את התקווה בביצוע טראפ. "שם הם אוהבים אישה", ממחזרת דנה קלישאות מעולמות הבאדי פוזיטיב האגרסיביים, "מה עם גוף שהוא לא דיקט?". "את יש לך נוכחות", ממשיך עידן בקו המחמאות הייחודי שלו, המתאפיין בסאבטקסט מעורפל.
בשעה טובה מתבשרים הזוגות על האתגר שצופן להם היום: "מייקאובר זוגי". בכל זוג, יצטרכו בני הזוג להלביש זה את זה לארוחת הערב, בה ישתתפו הזוגות כולם. קודם כל, אהבתי. מפגשי זוגות, כידוע, הם מקדמי ג'וס מספר 1. הזדמנות מצויינת לראות זוגות טובים יותר, לרכל על הגרועים, לשתות יתר על המידה ולפוצץ את החצ'קונים הרגשיים שבעבעו מתחת לפני השטח.
באותו הרגע התכנית קופצת מידית ב- 10 רמות פורח לפחות, ודנה עוברת לדבר בהתאמה כמו דמות מרו-פול. "רוצה חשיבה, דיוק", היא מכתיבה לעידן. "לא נצנצים, לא פייאטים ולא דק. שאני לא איראה כמו בדולח בול". זאת ועוד בפינתה האיקונית, בשיתוף עם תותית, "אסון או פאסון" / "לפח או ישתבח". כשהם יוצאים לסיבוב הקניות, מסתבר שעידן בכלל לא אוהב את הסטייל של דנה, ומחליט לנסות עבורה סטייל שונה לחלוטין - שמלה צמודה, חונקת, מיני - סגנון אפנתי פורץ דרך, המכונה, "כל מה שדנה לבשה עד עכשיו".
אחרי שעידן אכל לעצמו את הראש סביב השאלה איזו שמלה צמודה מאוד לקנות לדנה, היא סועדת את השאריות עם ביקורת נוקבת על הקפה שהביא רק לעצמו. היא מתנהגת ככה כדי לשמור אותו בעמדת הפאפי שלה, ובינתיים היא מצליחה, אבל לא לאורך זמן - כי עידן לא באמת שם. הוא מפרפר חזרה לקנות לה קפה בעיקר כדי לקנות לעצמו שקט, לפני שהוא מאבד את זה לגמרי.
במקביל, כנקמה על חוצפתו של מיכאל להחזיק בדעות ואופי משלו, מחליטה שני לעשות לו "קטע" ושולחת אותו אל הערב עם קרני שטן. שתיהן הולכות לשלם ובענק.
ליל הדמים
אחרי מתן חסות קל לסטאס יועץ היין, נפגשים הזוגות בשולחן הסעודה האחרונה. מיכאל מאז הפך מסתבר ל"בסט פרינד" של דנה, הרבה יותר ממה ששני יכולה להגיד עליו. הן יורדות קצת על הבחירה האפנתית שלו, אבל חשוב לומר שכולם, גם הגברים, די שיחקו אותה. לבן הזוג שלי לא הייתי מרשה להלביש אותי, בטח שלא בלי מדידה, אז לאיש זר מהסטוק של רשת 13? ובכל זאת, אם להאמין שלא נעשו שם התאמות ושפצורים מאחורי הקלעים, כולם הביאו מראות ניתנים לצפייה.
"תגידי לי אם אני קולני מדי", לוחש מיכאל לשני בתחילת הארוחה. עם מיכאל קרה מהפך די מדהים: מגבר שחצן, קולני, וולגארי וחסר רגישות, הוא לא רק נרגע, אלא הפך לסיידקיק המפוחד של שני, יושב לצדה עם קרניים על הראש כאילו זה כל מה שהיא הסכימה לקנות לו לפורימון. מה שדנה בעצם ניסתה לעשות לעידן - שני הצליחה, וזה לא נעים לצפייה כמו שקיוויתי. קצת מתחשק לפתוח בקמפיין לשחרורו.
למראית עין, כרגע, הכל בסדר. דנה לקחה לתשומת לבה את ההערה על "להרגיע", ומקישה על כוסות היין כאילו היו גונג, לקראת הנחיית שעשועון שהגתה בזה הרגע. אין ספק שהיא תוקעת לעידן אצבע בעין, ולא, הערת ה"תנקי" לא נשכחה ולא תישכח לעולם, עד לדיראון עולם. היא רוצה שכל אחד יספר למה בחר להלביש את בת זוגו כפי שבחר, ומיכאל מתבדח על אל, "היא נראית כמו סנטה קלאוס".
בינינו, זה מצחיק, אבל שני לא צוחקת. בינינו, זו הערה של גיי. אני לא בעד לעשות לאיש אאוטינג, אבל כיוון שבמערכות יחסים עסקינן, מותר לתהות האם בכלל מיכאל נמשך לקטגוריה ששני נמצאת בה. שני, בכל אופן, סולדת ברגע הספציפי הזה מכל מה שקשור במיכאל, תהא אשר תהא נטייתו המינית.
גם עידן לא מרוצה מבת לווייתו. הוא מרגיש שוב שדנה באה לעשות שואו, ומרגיש כך בצדק, כי זה מה שהיא בדיוק רצתה שירגיש. את רגשותיו הוא חולק בסוד עם שני ועם ישראל, ומשחיל, על הדרך, שאת הסגנון של שני הוא דווקא ממש מחבב. כלומר, הוא מתחיל עם שני. בפריים טיים. מה רבו מעשיך, רשת 13.
כמובן, שיחה כזו לא יכולה להיארך זמן רב כשהיא מתקיימת סביב שולחן האוכל, וברגע שדנה מתקרבת, קורא אליה עידן: "איזה זוג מדהים הם, הא?", כמי שמנסה להסתיר את הנאד של עצמו. "איזה עומק!", הוא מכריז, ספק מחמיא להם ספק נוזף בדנה.
מבין המומחים רק ד"ר איבל (דרור הררי), המומחה החביב עליי, קובע: "זה מעשה שלא יעשה". יפה שכך, כי נדירים הרגעים שבו פסיכולוגים פוסקים בבירור - זה כן, זה לא. לרוב הם סובבים במעגלי מעגלים של ניתוחים חסרי שיפוטיות וחסרי טעם. טיפול פסיכולוגי מיסודו מוכרח להיות נטול שיפוטיות, וזה הכוח שלו, אך גם עקב אכילס. לפעמים צריך מישהו שיעיף את נקודות המבט לצדדים ויגיד חד וחלק: יש דברים שפשוט לא עושים. יש מוסכמות אוניברסליות, חוקי ברזל שהם אמת קדומה, שאינם תלויי תרבות ונקודת מבט ואינם נתונים לפרשנות. והאמת הקדומה הזאת אומרת: לא תתחיל עם רעותה של בת זוגך בעת צילומי ריאליטי.
אבל עידן בשלב הזה מרגיש קרבן וצודק מכדי לשפוט את עצמו, ובנוסף לכל, הוא מספיק שיכור כדי להמשיך ולהכפיש את דנה בשיחת גברים. "הרעש, השואו", הוא חוזר על אותם עלבונות ותיקים, שניה לפני שיזמר בקולי קולות מסביב לשולחן. אמנם, "היא טיפה הורידה את הרוח והצילצולים וטיפה העלתה את הרגש", הוא מסמן כמו טכנאי סאונד, אבל לצערו דנה לא ניתנת לחיווט מחדש. "זה כל מה שיש בה", הוא פוסק. הו נו, יו דידנט.
בגזרת הנשים, שני שוקלת לספר לדנה על מה שעידן אמר לה אבל חוששת מ"דרמת מיאמי". וחוץ מזה, שעה אחר כך היא כבר שקועה בדרמת מיאמי משל עצמה, כי מיכאל בסך הכל צוחק איתה על הבגדים של אל, מזהה כמו כל גבר סטרייט שאור לובש פשתן. "זה לא כיף שצוחקים לך על הבגדים", מייבשת שני, כי היא לא יודעת שזה הדבר הכי פחות גרוע שנאמר על מישהו מאחורי הגב בפרק הזה. חוץ מזה, היא מעדיפה להעליב בלי הומור.
מיכאל מנסה להסביר לה שזה היה חלק מהצחוקים של הסיטואציה. גם אני לא הבנתי מה הביג דיל - סנטה קלאוס? האם סנטה קלאוס איננו דימוי חיובי, בסך הכל? אנחנו בעידן הבאדי פוזיטיב. חוץ מזה, זה לא שמישהו מהם בחר לעצמו את הבגדים או ציפה להצליח במיוחד בבחירה. אתגר, משימה, צחוקים.
הצדקנות של שני כבר עולה לו על העצבים והוא משחרר אל החלל רצף קללות מהז'רגון הערבי. "לא הבנתי מאיפה הצד הערסי הזה", משתוממת שני אחרי שישבה לו על הווריד ערב שלם. עד כאן אני לגמרי טים מיכאל, אבל כמו יתר הדמויות בפרק הזה, גם הוא לוקח את המלחמה שלו כמה צעדים רחוק מדי. "היא לא משחררת, וזה למה היא תישאר כל החיים שלה לבד", משחיר מיכאל מול דנה ועידן. אני תוהה, האם בשלב הזה אנשים כבר לא זוכרים שהם מצולמים? בפרק הקודם כאמור חשבתי שהמגעילות ההדדית של שני ומיכאל תיקח אותם רחוק, אבל מסתבר שמינוס ועוד מינוס לא בהכרח שווה פלוס. לעידן לא נעים שמיכאל מתנהג ככה ליד אהובתו, וגם דנה שם.
עכשיו מתחילה קומדיית דלתות מסתובבות שחראם על העורכים. דנה קמה לסייע לחברה בעת צערה, ועידן, שמזהה פתח לפורענות, מנצל את ההזדמנות כדי להשתפך על שני. "דווקא שני, בנשיות שלה…", הוא מרייר. צחנת חילופי זוגות עזה עולה באוויר. נראה כאילו עידן, מוזר ככל שזה יהיה, מבקש את ברכתו של מיכאל לעשות מוב על שני.
דנה מספיקה לחזור כדי להביא את מיכאל חזרה אל שני, אבל הוא בדיוק פוצח במחאה על קרני השטן. "אני לא צריך את החרא הזה על הראש שלי, וזאת רק ההתחלה", הוא מאיים, מתאפק שלא להוסיף "ויש לי אח עם חגורה שחורה בג'ודו".
זהו תורו של עידן לעלות לרגל אל שני. לכאורה הא מעודד אותה בכאבה, אבל בעצם בא כדי להמשיך להתלונן על דנה. באותו רגע, לעניות דעתי, מתחוור לשני שהיא לא סובלת אף אחד מהם. היא לא סובלת את עידן, שמלכלך לפניה על דנה, לא סובלת את מיכאל, שהולך ללכלך עליה עם אחרים, ולא סובלת באופן כללי את הסיטואציה האידיוטית הזאת הזאת שהולכת ונשמעת כמו פרק בסיטקום מהניינטיז, בהן כנראה מערכות היחסים של כולם רלוונטיות לכולם.
מבחינתה הרכילות הזו רעילה לזוגיות, ובשביל מה לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ. חלקית, אני מסכימה איתה. לחלוק תחושות עם חברים זה בסדר גמור, אלא אם הן כוללות הרהורי בגידה, שטנה ונבואות בדידות נצחית, ואז עדיף שלא, או לפחות לא לפני המצלמות. לטענתו של מיכאל, הוא צריך היה לפרוק אגרסיות, ולא רצה לעשות זאת בפניה. אבל האם פריקת האגרסיות הזו, שתשודר ממילא אחר כך, עדיפה על שיחה פנים אל פנים? כבר עכשיו נראה שלא, כי מכאן מתחיל שיח הפאסיב אגרסיב של השנה. "אז כנראה זו טעות", מפטירה שני. "כנראה". "סבבה". "סבבה". סבבה?". "סבבה". "סבבה". איך אמר עליהם עידן? עומק.
בינתיים, עידן מאמין בכיבוס אצל השכנים, ומשתף גם את אל ואור בכל המתרחש, כי אם כבר אז כבר. אל, ששמעה רק עכשיו שנפגעו בשמה, לא יכולה להתעניין במשהו בעולם פחות מזה. גם דנה דואגת לצרף את הנותרים למלחמת העולם השלישית, ויורדת לנשנש אצל מריאנה, פורקת את זעזועה ממערכת היחסים השכנה, בזמן שאין לה מושג כמה הדרדרה מערכת היחסים שלה עצמה.
דרמת האכסניה במסע לפולין ממשיכה כשדנה חוזרת לחדרה של שני, שלא זזה, אגב, לאורך כל הסאגה הזאת, מילימטר אחד. הזדמנות טובה להריע לה, כי מלכה אמיתית היא זו שמסוגלת לעמוד במרכזה של דרמה בעודה שוכבת על ספה. "את אותנטיות, אבל כל האותנטיות לא תביא לך זוגיות", מייעצת לה דנה, המואשמת הראשית בזיוף. לעצתה, אם לא אוהבים את נושא השיחה, כפי שקרה לשני, אפשר פשוט להעביר.
זו עצה לא רעה, לטעמי, והיא לאו דווקא חותרת לזיוף או חוסר אותנטיות, אלא לבחירה בין עיקר ותפל. האם ההערה של מיכאל לא הייתה במקום? אולי. האם היא שווה ריב זוגי? בטוח לא. בזוגיות, ודאי אם היא ארוכת טווח, נדרש לבחור גם להבליג. בערך עשר פעמים ביום.
"בגללך בכיתי עכשיו כמו בת 12, יא בת זבל", חוזר מיכאל לזרועותיה בציטוט משיר השירים. "איך שאני מתפוצץ מהר אני יורד מהר", מסתבר. קל לפייס אותו, וזה דבר טוב לדעת על בן זוג. באמת, לא כולם כאלה, ולפעמים אני מרגישה שהיכולת לשרוד בכלל, כזוג, תלויה ביכולת לסלוח. בתוך שיחת פיוס הוא טס חזרה ל"מאמי אני מת עלייך". אם כך, הסוגייה נפתרה, הזוג מתנשק ורק עידן הכמעט בוגד בפריים טיים נותר בגדר חידה. אז מי המזוייף האמיתי, עידן? אם להאמין לפרומו, בפרק הבא הכל נפתח. במחילה מהמשתתפים, איזה כיף.