בזמן שאנחנו מוצפים בפרסומים על כך שמדינות מסוימות בארה"ב הופכות הפלות ללא חוקיות ובעצם מנסות להגביל את זכות ההחלטה של נשים על גופן, מהצד השני קמות מדינות אירופאיות שעושות בדיוק את ההפך - ומנסות ליצור סביבה תומכת לנשים בהתאם לצרכים הספציפיים שלהן.
כך למשל בשבוע הקרוב תעלה להצבעה בקבינט הספרדי רפורמה שתבקש לקבוע אפשרות של שלושה ימי "חופשת מחזור", על מנת לאפשר לנשים שסובלות מכאבים עזים בזמן המחזור החודשי להישאר בבית.
הרפורמה, שהוגשה ע"י מזכירת המדינה לשוויון ואלימות מגדרית אנג'לה רודריגז, מבטיחה להפוך את השיח סביב בריאות נשית לפתוח ומקובל יותר. והיא לא מסתפקת בימי החופש, אלא כוללת בין היתר את האפשרות להפוך את ההפלות, לא רק לחוקיות, אלא לתהליך שמבוצע בחינם במסגרת חבילת הבריאות הלאומית, כמו גם לאפשר לבנות 16 ו-17 לעבור את ההליך ללא הסכמת ההורים. וכבונוס, הם מציעים לספק תחבושות היגייניות בבתי ספר ולהוריד את המיסוי על תחבושות.
עוד בוואלה!
הרפורמה ללא ספק מגיעה בזמן הנכון, ומצד שני מרגישה כמו משהו שהיה צריך להיות כאן תמיד. רק בשנים האחרונות הפכה הבריאות הנשית למשהו שניתן לדבר עליו באופן פתוח, ואם פעם היו שולחים נשים להתבודדות במשך שבוע או שבועיים בזמן מחזור על מנת שלא יטמאו את כל מה שסביבן כשהן חוות תהליך טבעי לחלוטין, היום אנחנו שומעים שרים בממשלה (הספרדית כרגע) אומרים דברים כמו "זה ברור שאנחנו לא רוצים לעשות נורמליזציה לדרישה מאנשים לעבוד בזמן שהם סובלים מכאבים, ועם זאת נשים נאלצו לעשות את זה במשך שנים".
אפשר לצפות שהגברים יתחלקו לשניים בנוגע לרפורמה: אלו שיפחדו להביע את דעתם וקבלו את העובדה שישנו חוק חדש שיש לציית לו מבלי להביע עליו את דעתם פשוט כי דעתם לא רלוונטית אליו בשום צורה, ואלו שיתנגדו לחוק, אך דעתם, שוב, לא תהיה רלוונטית - פשוט בגלל שהם מעולם לא חוו כאבי מחזור, לא יודעים מה זה ובטח לא מבינים את התחושות הפיזיות או המנטליות של אישה שנאלצת להתמודד עם אותם כאבים מדי חודש.
מה שמעניין חהיה לראות מה מצפה לנו דווקא מצד השיח הנשי - ע"פ המרכז לגיניקולוגיה ומיילדות בספרד, כשליש מהנשים סובלות מתסמינים קשים כמו כאבים עזים, התכווצויות ואפילו חום במהלך המחזור החודשי שנקראים דיסמנוריאה - תסמינים שללא ספק מצריכים מכל אישה לנוח ולא לעבוד.
מצד שני, ישנם את אותם השני שליש הנותרים. אתם יודעים, אלו שלוקחות אקמול ויוצאות לדרך. והבעיה כאן היא אחרת, כי עם כל הכבוד לעוצמה נשית ואישה לאישה מלכה וכל יתר הסיסמאות, בסופו של דבר קצת קשה לי לדמיין מנהלת שיושבת במשרד בזמן שהיא במחזור ומקבלת טלפון ממישהי שעובדת תחתיה שמודיעה שהיא נשארת בבית כי "היא קיבלה" (ברור שזה יהיה באותו יום הרי - כולן מסונכרנות בסוף) ומגיבה לזה באמפתיה.
השאלה פה תמיד תהיה באיזה צד את נמצאת: של אלו שעוברות את המחזור עם קצת עצבים וכמה תחבושות או של אלו שצריכות כמה ימים בבית - ואני מבטיחה לכן שאלו שסובלות פחות לא יבינו לעולם את הצד השני. אפילו אני לא מבינה חברות שמבטלות איתי תוכניות בגלל מחזור. זה תמיד מרגיש לי כמו תירוץ של מישהי שפשוט אין לה כוח.
ואולי זו הבעיה של החוק: שהוא מצפה מנשים להקשיב לעצמן ולא להגיע לעבודה כשהן מרגישות שהן לא יכולות, ועדיין להיות עובדות מסורות ולויאליות, שזה בדרך כלל אומר לתת 300% למערכת, וזה בדרך כלל לא עובד.
כל אמא יודעת כמה קשה להסביר שאת נשארת בבית כשהילד שלך חולה או לקחת יום חופש פשוט כי סתם אין היום בית ספר - אז עכשיו אנחנו מקבלות הזדמנות לנצל שלושה ימים בחודש אבל רק אם "אנחנו באמת באמת לא מרגישות טוב"? עד כמה שההצעה מבורכת במהותה, אני מרגישה שהיא עדיין צריכה דיוק ושיפור כדי שבאמת תצליח לשפר את חייהן של נשים עובדות מבלי לגרום להן לעמוד בסיטואציה בה הסביבה חושבת שהן "דופקות את המערכת". אבל אולי אני טועה, או סתם עצבנית, או פשוט רגע לפני מחזור.