נדמה כי שנים לא קלות עוברות על אורטל עמר, שמספקת לנו, בשיתוף עם הבייבי דאדי בן אל תבורי סנסציות זוגיות מן הרעילות שבנמצא בביצה. הפרידות, הריבים המתוקשרים, הנתקים הפומביים, ההודעות הקוליות וההאשמות ההדדיות פשוט ממשיכים להגיע בזרם בלתי פוסק - כולם מוצגים לנו בסטורי לראווה, וכמו כשרואים תאונה, זה נורא, אבל קשה שלא לעצור להסתכל.
לאחרונה חשפה עמר את פניו של של בנם, תו פרינס - לראשונה באינסטגרם, למרות ניסיון של עורכי דינו של בן אל למנוע את הפרסום בדרך חוקית. משלא הסתייע לתבורי לכפות רת רצונו על עמר, הוא פרסם פוסט "תגובה" עם וייב מאיים.
מלבד מעורבותו הגדולה של אלוהים בזוגיות הזו, נראה כי בן אל מנסה לרמוז לנו שהמקרה שלו ושל אורטל עמר דומה למקרה של ג'וני דפ ואמבר הרד, שהפסידה במשפט נגדו אחרי שהאשימה אותו בהתעללות. משתמע מהסטורי הזה שההאשמות שמופנות כלפיו אינן מדוייקות, ושאם היינו יודעים את ההקשרים המדויקים ואת הרצף הנכון של הנרטיב, היינו "מזכים" אותו כמו שזוכה ג'וני דפ.
אבל אנחנו לא זיכינו אותו, בית המשפט זיכה, אחרי ששמע וראה הרבה יותר פרטים ועובדות, ועדיין, למרות הקונצנזוס נגד אמבר הרד, כלום לא קורה בוואקום, וסביר להניח שגם היא צדקה בחלק מהפעמים. ככה זה בזוגיות - אף אחד לא באמת יכול לדעת מה קורה שם, מלבד בני הזוג עצמם.
באירוע הקודם עמר חטפה לא מעט ביקורת, והגיבה רק עכשיו, בסטורי מטלטל וכאוב. אחרי שכבר אמרה בעבר שעברה התעללות מתמשכת במסגרת מערכת היחסים, שבה הייתה קרבן מוחלט, בבוקר יום המאבק למניעת אלימות במשפחה היא בחרה להדגיש את זה שוב, ולבטא את כעסה כלפי אלה שלכאורה עשו לה עוול.
הסטורי של אורטל עמר
בוקר טוב לכל הצבועים והצבועות
שיתשפו פוסטים הבוקר על אלימות במשפחה
לאל שנזכרים לתמול רק כשזה נוח...
לאלה ששומעים אלימות אמיתית באוזניים
ואז מנסים לתרץ אותה ולחפש תשובות...
לאותם אנשים שמאפשרים לגברים
לשבת בפריים טיים
ולעודד אלימות במסווה שזו דעה...
שמעתם רק קמצוץ ממה שעברתי
ועוד זכיתי לחטוף שאני אשמה
אל תצפו מאף אחת לדבר
היא עברה התעללות - אהבה שנגמרת ככה ופרידה כל כך פומבית היא בפני עצמה סוג של התעללות בכל הנוגעים בדבר. מצד שני, זה מורכב - כשאנשים שבורי לב וכועסים הם יכולים לומר דברים שנשמעים בלתי נסלחים מחוץ להקשר, ולהכאיב לצד השני כדי להגן על עצמו. כולנו היינו שם, כולנו יודעים שזה נכון. יש סיכוי טוב שהיא דוברת אמת, ויש סיכוי לא פחות טוב שגם תבורי מצידו חווה סבל בל יתואר, וההתעללות הזו היא חוייה משותפת. כך או כך, בניגוד למקרה של ג'וני דפ ואמבר הרד שבו התאפשר לחקור ולבדוק - במלוא מובן המילה, כאן שני הצדדים מזינים, פיזית, את התקשורת כל פעם בפירור מידע או רמז מעורפל, ועוד מצפים מכולם לעשות את ההחלטות הנכונות במקומם.
הקלטות זה לא מספיק, אמירות של צד אחד לא מספיקות - עובדות בלי הקשר רגשי הן לא מספיקות, ואנחנו נמשיך לגשש באפילה ולשנות את דעתנו בכל פעם שמישהו מהם מפרסם משהו על השני. יכול להיות שמערכת היחסים כל כך רעילה שקשה לדעת (לפחות מבחוץ) איזו גרסה היא האמת, אבל אנחנו מאמינות שההרגשה שמתבטאת בפוסטים הכואבים של שניהם הזה היא אותנטית - שניהם סובלים, ובזה אי אפשר לטעות. לרכל עליהם כנראה לא נפסיק (הם לא באמת רוצים שנפסיק) אבל אולי אנחנו צריכים להחליט שלא לקחת צד, עד שיתבהרו העניינים. Sheee מאמינות לכל אדם עד שיוכח אחרת.