לפני כשבוע פורסם כי ח"כ טלי גוטליב מתכוונת להגיש הצעת חוק מטלטלת, על פיה תבוטל חזקת הגיל הרך, שמעניקה, נכון להיום, משמורת מלאה לאימו של ילד מתחת לגיל 6. במסגרת הפצצה שהטילה חברת הכנסת גוטליב היא כתבה כי "גברים ואבות בהליכי גירושים - אני גאה להודיע בשעה טובה כי תוגש מטעמי הצעת חוק לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות באופן שתבוטל 'חזקת הגיל הרך'. לא עוד עליונות לאימהות. הורות שוויונית לטובת שלום נפשם של ילדי ישראל. צפו למאבק חסר מעצורים של ארגוני הנשים, אך כאמור רק החוק קובע".
למעשה, ח"כ גוטליב אינה הגורם הראשון שמעוניין לבצע מהפכה בנושא. בשנים האחרונות הועלו מספר הצעות חוק לביטול או לצמצום חזקת הגיל הרך, כאשר בשנת 2017 אושר בקריאה טרומית כי חזקת הגיל הרך תרד מ-6 שנים לגיל שנתיים. כשנה קודם לכן, שרת המשפטים דאז, איילת שקד, חזרה בה ולקחה צעד אחורה מעיסוק בנושא, תוך שהודיעה על הקמת ועדה נוספת לבחינת ביטול חזקת הגיל הרך ומזונות ילדים. בפועל, כבר בשנת 2005 מונתה ועדת שניט על ידי משרד המשפטים ודנה במכלול האחריות ההורית במשך כשבע שנים. השתתפו בה נציגים מכל מקצוע שיש לו נגיעה להליכי גירושים, כאשר בסופו של דיון, המלצתה המרכזית הייתה ביטול חזקת הגיל הרך ואי קביעת כל חזקה חלופית על הילד, כדי למנוע הגדרות הוריות מפלות בין ההורים ויצירת היררכיה של הורה סוג א' והורה סוג ב'.
על רקע המהלך המתוכנן של ח"כ גוטליב ולאור הרגישות, או שמא הנפיצות, וההשלכות כבדות המשקל של הסוגייה, גם בהיבטים כלכליים על הציבור בישראל, תפסנו לשיחה את עו"ד יוסי הרשקוביץ - מומחה בדיני משפחה.
האם בפועל, חזקת הגיל הרך שרירה וקיימת ובאופן אוטומטי מעבירים בתי המשפט את החזקה לידי האמא?
"לא. בתי המשפט כיום בוחנים את טובת הילד למעשה ללא קשר לחזקת הגיל הרך. אין להתעלם מפסיקת העליון (הנדל לפני פרישתו), שאומר שחזקת הגיל הרך שרירה וקיימת ובתי המשפט לא יכולים להתעלם ממנה אולם, בפועל ובפרקטיקה, גם אם שהדבר לא נאמר מפורשות, בתי המשפט למעשה מתעלמים לא אחת מחזקה מלאכותית זו. השיח המשפטי כיום מדגיש את המושג "טובת הילד" - עקרון שמנחה את בתי המשפט. המגמה היא שטובת הילד שיהיו לו שני הורים נוכחים ופעילים ללא כל תלות שרירותית בגיל מסוים.
זה רדיקלי: יש סגנון יחסים חדש בעיר שמעולם לא שמעתם עליו
האם גם אתם יודעים איזו צורה היא "קיקי" ואיזו "בובה"?
"ככה תזרים לשלישיה בשני צעדים פשוטים" מעצימת הגברים מדברת
הסמים, השנאה, החנופה והחד קרן: הנשים שעשו לנו את השבוע
אתגר ה-boob lift שבר את הרשת: נשים מרימות חפצים עם השדיים
יש אסכולה שגורסת כי ישנם מקרים שבהם יש חשיבות לחזקת הגיל הרך בעיקר בשנות ההנקה ויש קשר מיוחד בין האם לתינוק ולכן אי אפשר בשם עקרון השוויון לבטל את הקשר הביולוגי.
"כל קביעת גיל היא מלאכותית. יש לבדוק כל משפחה ספציפית. גם אם מדובר בעולל שאביו שימש אותו מיומו הראשון אי אפשר לקחת ממנו. כל קביעה תהיה שרירותית ולא נכונה".
כלומר, המחוקק מפגר אחר הפסיקה. זו עוד דוגמה לניתוק בין הכנסת ובתי המשפט?
"הרצון לביטול החוק הוא דוגמא קלאסית לכך שהמחוקק מפגר בהרבה אחרי הפסיקה. כל מערכת המשפט בדיני משפחה בישראל לרבות בקרב בתי הדין הרבניים, כבר שנים שאינם פועלים על פי הגישה שעד גיל 6 החזקה אצל האם, אלא בודקים כל מקרה לגופו וכל משפחה לגופה. חזקת הגיל הרך זו חזקה אנכרוניסטית ופטריארכלית במובן זה שיצאה מנקודת הנחה שהאישה עקרת בית וחיה בבית עם הילדים ואילו הבעל נמצא בחוץ ומפרנס. כיום, במרבית המקרים שני ההורים עובדים ושניהם מטפלים בילדים והקביעה בעניין המשמורת אחרי פירוד תיגזר מהנסיבות הספציפיות של כל משפחה".
אז אם כך, האם כלל יש צורך בשינוי החקיקה?
"המציאות מלמדת כי ישנן נשים שסבורות שיש להן יתרון כלשהו בעקבות החזקה הזו, והגיע הזמן שגם המחוקק ילך בעקבות הפסיקה ויבטל את החזקה שאין בה כל הגיון. על מנת להמחיש את האבסורד שבחזקה, בוא נתבונן משפחות עם שתי אימהות. ומה הדין במקרה של משפחה עם שני אבות? איפה תהיה החזקה? בשורה התחתונה - מדובר על החזקה ארכאית וחסרת רלוונטיות למשפחות היום".
ישנם לא מעט קולות שסוברים כי גם הפעם, ייזום החקיקה בנושא, מתערבב עם שיקולים פוליטיים ורצון לגרוף הון תדמיתי.
"מרביתם ככולם של עו"ד בדיני משפחה סבורים כי יש מקום לביטול החוק. אין ספק - מי שעוסק בתחום מבין כמה החזקה הזו מזיקה. בו בעת, יש להצטער שגם נושא מהותי זה שמשפיע על כל כך הרבה משפחות שנמצאות בהליכי גירושין, הופך להיות נושא פוליטי טעון. במקום לעסוק במהות החוק והשלכתו על משפחות בישראל אנו מוצאים את עצמנו נקלעים לסחרור פוליטי שהדבר היחיד שהוא משיג זו פגיעה במשפחות, בהורים ובילדים. אין ספק שמרגע שחזקה זו תעלם מספר החוקים, הרבה מאד סכסוכים יפתרו. אני מייחל לדיון ענייני בנושא. יש לנקות את השיח מרעשי הרקע הפוליטיים ולהתרכז במהות ובעיקר".
כיצד משפיעה סוגיית חזקת הגיל הרך על שאלת המזונות והאם יש צורך לבצע הפרדה בחוק בין נושא המזונות לנושא המשמורת?
"כיום, בעת שבתי המשפט קובעים מזונות ילדים, הם מתעלמים מההגדרה של משמורת וקובעים בפועל את חלוקת הימים בין ההורים. הקביעה של המשמורת חסרת רלוונטיות. מה שנבחן הוא כמה זמן נמצא כל ילד אצל ההורה ובהתאם לכך נקבעים דמי המזונות. גם מערכת בתי הדין הרבניים שמטבעה יותר שמרנית, מזה שנים, אינה מקבלת את חזקת הגיל הרך כחזקה שתקבע את המשמורת ומה שקובע הוא המציאות הספציפית של המשפחה.
מילה לסיום?
"מזה תקופה שמערכת בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט המחוזיים, כאשר מוביל המגמה הוא השופט שאול שוחט מביהמ"ש המחוזי בת"א, מנסים להשריש את המושגים 'משמורת' ו'הסדרי ראיה' ולעבור למתכונת של הגדרת אחריות הורית וחלוקת שהות הילדים בין ההורים. משכך, ברור כי חזקת הגיל הרך דינה לעבור מן העולם ויפה שעה אחת קודם".