נפגשנו קבוצת נשים במנעד רחב של גילאים מסוף שנות העשרים ועד שישים פלוס, ומישהי אמרה משהו על שיער ואז זה קרה, ובשטף - כל אחת בתורה סיפרה את סיפורי השיער שלה והאחרות דאגו להעלות מודעות למצבן המחריד. לרגע זה היה נראה כמו התכנסות של AA.
כמתבוננת מהצד זה הצחיק אותי עד דמעות עד שהבנתי שגם אני בלופ הזה. כידוע שיער האישה (לגברים יש את הבעיות שלהם) עוד מימי שיר השירים ועד מיקי בוגנים היווה אישיו שגידל תסביכים, שלא לאמר הוצאות כספיות לא הגיוניות, אז רשמתי לעצמי תוך כדי האירוע מה נאמר במפגש והנה אני מספרת לכם.
נ' ו-ק', שתיהן בשנות השלושים מוציאות אלפי שקלים אחת לכמה חודשים רק כדי שימרחו להן עיסה כימית על השיער. המטרה - שיהיה להן שיער חלק כמו ליפניות.
נ': "אתן לא יודעות מה אני עוברת, למה לא יכולתי לקבל את השיער של אבא במקום ה"פטרוזיליה" של אמא? אני מוצאת את עצמי יושבת שש שעות במספרה מוציאה סכומים לא הגיוניים רק כדי שאחרי חודש או פחות השיער נראה כמו פיאות של חבדנ"ניק ושוב רצה למספרה לעשות פן.
ק' בת דודתה הצעירה שאלה אותה בלחש "כמה את משלמת עבור זה" ונ' לחשה חזרה: "לא עכשיו אמא כאן, היא תהרוג אותי".
"אני לא יודעת מי יותר מטומטמת, אני או אתן" חלקה א', (בת 40) "פעמיים בשבוע אני רצה למספרה לעשות פן , אני כבר לא זוכרת איך השיער המקורי שלי נראה. כשטסנו לתאילנד לא חפפתי שבועיים והלחות שם הזכירה לי את גודל הבושה, נראיתי כמו בוב מרלי ביום רע, זה הרס לי את הטיול".
רומנטי או נוראי? האינטרנט ממש כועס על הצעת הנישואין הזאת
אין גברים כאלה: השקרים שסיפרו לנו בברידג'רטון
עור אדום ויבש? יש משהו שיכול לעזור לך, וזה לא קרם מתוחכם
"מה אתן מקשקשות? אני לבנה כולי, תודה באמת על הירושה שקיבלתי. מגיל ארבעים כל שלושה שבועות רצה למספרה בהיסטריה" נ' (בת 50) "לא שלא ניסיתי לצבוע בבית, יצא לי ירוק חלודה. ואז זה עלה לי יותר כי "הדוקטור מעצב השיער" אמר בחשיבות מדעית "או זה נורא מה שעשית לעצמך, צריך להוציא את הפיגמנט. כולן אומרות לי שנורא אופנתי היום שיער כסוף , אז ניסיתי ולא צבעתי חודשיים ונראתי כמו הומלסית ובעלי התחיל לקרוא לי בחיבה סבתאל'ה. מה קורה?"
או-אז פצחה בנהי ש' (בת ה60): "מה אתן מבינות מהחיים שלכן? קוטריות, חכו חכו שתגיעו לגילי... אני מתקרחת! נשארו לי שתיים וחצי שערות. חברות הציעו לי לשים תוספות, אז שמתי וזה היה נראה כאילו גזרתי את השערות מהבובה של הנכדה. שלא לדבר על כמה זה הציק לי.".
אז מזגתי לכולן עוד יין וסיפרתי את הסיפור הלא-פשוט שלי.
נולדתי בלונדינית, מה זה בלונדינית? פלטינה עם שיער חלק חלק. בערך בגיל שלוש הלך הבלונד, מה שלא מנע מאמי להתעלל בי שנים עם כל מיני מסכות מצמח הבבונג. הרחתי כמו תה אבל השיער הפך להיות חום יותר ויותר.
אמא שלי חשבה שזה אסון. אגב, בערך בגיל 30 עשיתי פסים (אז קראו לזה פסים, היום גוונים) ובאתי להראות לה את הבלונד. היא לא הגיבה "אמא! את לא רואה שצבעתי לבלונד? "ביג דיל" היא אמרה ביובש "בסה"כ חזרת לצבע שלך. רק כאן בלבאנט כולן הופכים להיות שחורים, באירופה היית נשארת בלונד זהב."
נו זה עוד ניחא. הזוועה האמיתית התרחשה בערך בגיל 13, כשקמתי בוקר אחד, הבטתי במראה וראיתי את בבואתה של טינה טרנר בקריז. השיער עמד כאילו היקום נשטף בשלוש פאזות ותלתלים מוזרים ולא אחידים השתרגו להם בחלל. צרחתי. אמא נכנסה לחדר ואמרה לי משפט בלתי נסלח. "מה רע? את יודעת כמה אני משלמת על פרמננט כדי שיהיו לי תלתלים?". בכיתי.
חברה הציעה לי טיפול ממחוזות ההזייה: "תקני גומי רחב של חזיות תעשי קוקו חזק חזק ותסובבי בעוצמה את הקוקו עם הגומי". קראו לזה אז (תסלחו לי) "קוקו שמוק" וכך לילות ילדותי עברו עם הקוקו שמוק הזה, רק כדי שבבוקר השיער יהיה פחות נפוח, וכבר בחדר המדרגות הלחות חיבלה בכל העינוי הזה.
ואז הגיעה הבשורה - האבו עגילה. סידור נבזי. מחברים רול גדול ועוקצני למרכז הפדחת ומסובבים את השיער לכיוון אחד עם קליפסים ואחר-כך עושים את אותה פעולה עם הצד השני. וזה עבד, השיער היה חלק לזמן מה. רק מה? את כל נעורי העברתי ביממות שלמות ייבוש שיער, כי שיער שמלופף בשכבות לא מתייבש גם עם מכונת ייבוש עם כובע דבילי.
חלף הזמן, השתחררתי מהצבא, וגיליתי את תעשיית הפן. הספר היה בחזקת המושיע ופעמיים בשבוע הייתי רצה אליו כדי שהוא "יחליק לי" תוך כדי תפילות שלא ירד גשם, או בקיץ, שהלחות תחוס עלי. אפילו שקלתי לעבור לגור בירושלים או ערד, שם רמת היובש מסתדרת עם שיער שלי.
ואז הגיעה הישועה.
כבר הייתי בסוף שנות העשרים שלי, נסעתי לאילת לחברתי א' שגרה שם באותה תקופה. צריך כבר לאמר לא' יש שיער חלק חלק והיא מתה על תלתלים, שזה כמו הגבוהות האלה שאומרות שדווקא בא להן להיות פטיט. ממש.
הלכנו לבריכה ושחיתי לי כהרגלי בסגנון ברווז, הראש מעל המים כדי שחלילה טיפת מים לא תגלה את האמת העגומה. לא' נמאס מזה, קפצה ראש והטביעה אותי כמו בלנית במקווה. שנאתי אותה. אבל לא היה מה לעשות, זה היה בשבת ולא נמצא באזור ספר SOS שיציל את המצב.
לאחר כמה שעות התבוננתי במראה, ראיתי את שירלי טמפל וקיבלתי החלטה משנת חיים - גברת תשלימי! את מתולתלת. ומאז לא החלקתי כולל לא ביום חתונתי. חבל שהייתי צריכה לעבור את כל הוויה דולורוזה הזו, ואני מציעה לכולן - יאללה - ת'שחררו.
מומלצים
בימים אלו השיקה חברת קרליין סדרת טיפוח לשיער על בסיס ויטמין C הסדרה מונה שמפו מרכך ומסכה, החומר מופק ממיצוי של קליפות תפוזים ומסייע לבריאות הקרקפת. המחיר ידידותי והתוצאה טובה מאד.
במספרות מורשות תמצאו סדרת KERASTASE של ל'וריאל פרופשיונל, שהמוצרים שלהם אף פעם לא מאכזבים. במקרה הזה סדרה הכוללת 8 מוצרים המיועדים (כמה נחמד) לבעלות שיער גלי או מתולתל. על בסיס דבש מאנוקה מניו-זילנד (לא פחות) המזין שיער יבש במיוחד. לא זול. ניסיתי את המסכה - משובח.
און ליין בדיל קוסמטיקס תמצאו מותג טיפוח לשיער של MIMAS השיקו לאחרונה סדרה המונה ארבעה מוצרים - שמפו, מסכה, סרום ומסכה ללא שטיפה, על בסיס קרטין טהור המצפה את השערה בשכבת הגנה ואיך לא - עם חומצה היאלרונית. במקרה זה המסכה ללא שטיפה ממש פתרה לי בעיה חביבה כשלא בא לחפוף - שפריץ על השיער, ייבוש חפיף ונראה כאילו יצאתי הרגע מהמספרה, אהבתי.