שוד, אונס, והארי סטיילס: ביררנו מה ה"אימפריה הרומית" של נשים

טרנד ה"אימפריה הרומית" תופס תאוצה, וכמו כל דבר אחר שמתחיל בארה"ב, מגיע אלינו קצת באיחור. למי שלא מעודכן - מסתבר שרוב הגברים בעולם חושבים על האימפריה הרומית על בסיס קבוע. בטיקטוק יש מאות אלפי נשים ששואלות את בני הזוג שלהן "כמה פעמים אתה חושב על האימפריה הרומית" מתוך ציפייה לשמוע את המילים "אף פעם" או "פעם בשנה" ומקבלות תשובות שנעות בין 5 פעמים ביום לכמה פעמים בחודש.

למה הם חושבים על האימפריה הרומית כל כך הרבה? ובכן, ההסברים מתרכזים בפטריארכיה, ברצון לשלוט ולהשתלט, בפוליטיקה ובעוד דברים שמריחים כמו טסטוסטרון, זיעה ודיאודורנט אקס. אבל השאלה שכולנו התחלנו לשאול היא מה הגרסה הנשית של האימפריה הרומית? מה הוא אותו דבר רנדומלי שכל אישה על הגלובוס חושבת עליו לפחות כמה פעמים בשבוע ולא קשור לחייה בשום צורה. התשובות יפתיעו אתכם - ולא, זה ממש מה הג'ינס שיישב עלינו הכי טוב או איך השיער שלנו הסתדר הבוקר.

קיילי ג'נר כבר מזמן הבינה שמה שלא עושה הטבע, יעשה הצבע
אימא שילמה לבת שלה לצאת ל-100 דייטים לפני החתונה
הייתי בשוק שאפשר לחיות ככה במחיר של קופסת אשפה בדרום העיר

התשובה שחוזרת על עצמה הכי הרבה קשורה לביטחון אישי. על מה חושבת כל אישה לפחות פעם ביום? על איך נשמעים הצעדים האלו מאחוריה, על כך שהשליח במעלית יכול לעשות לנו משהו לפני שנגיע לקומה שלנו, על האם ללכת בדרך הארוכה והמוארת או הקצרה והחשוכה ובאופן כללי - על איך נתמודד אם מישהו בטעות יתקוף אותנו וינסה לעשות לנו משהו, בין אם זה אומר לאנוס אותנו, לחטוף אותנו או סתם לפגוע בנו. עצוב? מאוד. אבל תראו לי אישה אחת שתגיד שהיא לא חושבת על אחד מהדברים האלו לפחות פעמיים ביום.

אתן יודעות למי אני מתכוונת - היא יכולה להיות החברה מבית הספר היסודי, האוניברסיטה, הצבא או העבודה. אבל לכולנו יש את אותה החברה שפעם היתה ממש חלק מאיתנו, ויודעת עלינו הכל, אבל בשלב מסוים נחתכה מחיינו בצורה כזו או אחרת. מסתבר שכולנו חושבות על החברה באופן קבוע - אבל לא, זה לא גורם לאף אחת לחשוב על לשלוח לה הודעה ולהחזיר אותה לחיינו.

אנחנו ממש לא חושבות שהדבר היחיד שאנחנו אנחנו צריכות לעשות בחיים הוא להתחתן עם גבר עשיר, אבל המחשבה על חתונה עם מיליונר עוברת לנו בראש הרבה יותר ממה שאנחנו מוכנות להודות. זה יכול להיות ביום גרוע בעבודה, כשאנחנו רוטנות לעצמנו שהיינו צריכות להתחתן בשביל כסף, כשאנחנו לומדות למבחנים וחושבות האם יהיה טוב יותר ללמוד לגהץ כרטיס אשראי של מישהו אחר, כשאנחנו רואות בחנות משהו שנמצא הרבה מעבר לתקציב שלנו, כשמישהו מציע לנו להתחלק חצי חצי בדייט, שאנחנו מבקשות לחלק משהו לתשלומים, או סתם, כשאנחנו חולמות על חתונה שבה אנחנו מחליפות 3 שמלות ולא טורחות לשאול כמה עולה להוסיף עוד סידור פרחים על השולחנות. אגב זאת מחשבה שעוברת בראשן של נשים בכל המעמדות והגילאים - אישה בלי כסף חושבת על חתונה עם גבר עשיר לא פחות מאישה עם כסף, וזה גם לא רלוונטי אם הכסף שיש לה מגיע מעבודה או מההורים שלה, זה פשוט משהו שעובר לנו בראש.

גם זאת תשובה שחוזרת הרבה יותר מדי, וההסבר הוא שהארי סטיילס הוא התגלמות ה - Female gaze, המבט הנשי. בזמן שגברים בטוחים שכל מה שאנחנו חולמות עליו הוא קוביות בבטן ומישהו שיכול להניף אותנו מעבר לכתף (שזה נחמד, כן?) מה שנשים באמת מוצאות כמושך הוא משהו אחר לגמרי. זה יכול להיות חיוך מבויש, יכולת לזוז בצורה סקסית, ביטחון עצמי, כישורי בישול ואפילו כרס קטנה. השירים שמאדירים נשים, האאוטפיטים המטורפים והנוצצים והעובדה שהוא מפלרטט עם הקהל שלו באופן קבוע מכניסים את הארי עמוק לתוך התת מודע שלנו, כך שהוא צץ לנו במחשבות לפחות פעם בכמה ימים.

האמת שפרט לפחד מתקיפה, שאותו אפשר להסביר בעובדות בשטח וניסיון חיים לצערנו, אין לנשים "אימפריה רומית" וההסבר לכך הוא שהראש שלנו פשוט עמוס מדי. אנחנו חושבות שמשחת השיניים עומדת להיגמר, שהבוס בעבודה הסתכל עלינו מוזר כשהוא אמר בוקר טוב, שצריך להכין צהרים ולעטוף ספרים לילדים, שצריך לאסוף את הניקוי יבש ושיש כביסה במכונה ושאין הזנה בגן ושמחר מגיע טכנאי ושחשבון הארנונה עוד שוכב בכניסה לבית ושהשמנו 2 קילו בשנה האחרונה וגם שצריך לעשות ביטוח ולדבר עם המורה ולענות למייל ההוא והאם שמנו דיאודורנט בבוקר ושאנחנו רוצות להחליף שמפו. וספר. ואת זאת שעושה לנו ציפורניים. ושבסופר אין את החלב שאנחנו אוהבות ושביום רביעי הבא קבענו עם חברה ואנחנו צריכות תירוץ לבטל אותה וגם שהבית מבולגן וצריך להעביר ארון חורף לקיץ ובאופן כללי הראש שלנו כל כך עמוס וחושב על כל כך הרבה דברים בו זמנית שלא נשאר לנו זמן למחשבות רנדומאליות שלא קשורות ליום-יום שלנו. אולי אצל גברים הכל פשוט מאוורר יותר - אז יש יותר זמן ומקום למחשבות על אימפריות שנכחדו מהעולם.