עוד בוואלה!
"אני מתחרטת על זה שבגדתי"
"כשהייתי צעירה הייתי במערכת יחסים מתעללת ועברתי פגיעה מינית. לקח לי כמה שנים להודות שזה מה שקרה לי ולהבין שאני בטראומה, ובשנים האלה הייתי בניתוק מאוד גדול מעצמי. באותו זמן טסתי לטיול בדרום אמריקה והכרתי שם בחור מקסים. הוא היה האיש הכי טוב שהכרתי, פשוט גבר לחתונה. פתאום היה לי את כל מה שאת רוצה שיהיה לך בקשר, הבנתי איך מערכת יחסים אמורה להיראות.
בשלב מסוים של הקשר איתו התחילו לצוף לי כל מיני תובנות די קשות ופלאשבקים מהקשר הקודם. בהתחלה אפילו לא הבנתי אם אלה זיכרונות, אם אני מדמיינת או מגזימה, אבל זה היה כל כך קשה ומטלטל שפשוט נכנסתי לסחרחרת מטורפת וכבר לא ידעתי מי אני.
יום אחד יצאתי ליום הולדת של חברה, ואחד הידידים שלה התחיל איתי. הוא ידע שיש לי חבר אבל זה לא כל כך עניין אותו, ואני חושבת שפשוט נשברתי ו... זרמתי איתו. בדיעבד אני חושבת שעם כל מה שעבר עליי, הבנתי שאני בזוגיות שממש יכולה להיות התיקון שלי, שזה יכול להיות באמת רציני בינינו ושיהיה לי טוב, וזה פשוט הפחיד אותי. ובמקום כזה, כשמגיע פתאום מישהו חתיך ומתחיל איתך, וגם ככה להגיד "לא" זה לא הצד החזק שלך, קרה מה שקרה".
סיפרת לו?
"לא סיפרתי לו שבגדתי בו, אבל ברגע שזה קרה לא יכולתי יותר להישאר איתו. פשוט קמתי וחתכתי את זה. סיפרתי לו שעוברים עלי כל מיני דברים ושאני צריכה להיות לבד. זה גם באמת הרגיש לי מאוד לא פייר לעבור את כל זה בתוך זוגיות".
על מה את יותר מתחרטת? על זה שפספסת אותו או על זה שפגעת בו?
"שמעי, תכלס הוא לא יודע שבגדתי בו, מבחינתו פגעתי בו בזה שנפרדתי ממנו. מבחינתי, יש פעמים שאני אומרת לעצמי: "פאק, הבנאדם הזה יכל להיות לכל החיים ואני זרקתי את זה לפח". יש לי גם מלא מחשבות על מה היה קורה אם הערב ההוא היה מתבטל, אבל באותה תקופה כל כך לא האמנתי בעצמי שהרגשתי שגם אם זה לא היה קורה בערב הזה, הייתי מוצאת הזדמנות אחרת להרוס את זה, כמו שאני תמיד עושה. זה באמת קרה לי שוב, גם בקשר שאחריו, והיום אני לא מסוגלת להיות בזוגיות בדיוק מהחשש הזה, שאני אבגוד שוב. מצד שני היום אני מאוד ערה לזה, מאוד מודעת וחוזרת כל הזמן למקורות שלי כדי להבין מה בדיוק קרה לי בדרך. אני רוצה להאמין שאני כבר לא במקום הזה".
"אני מתחרטת על זה ששכבתי איתו למרות שלא רציתי"
"אני לא חיה בארץ כבר הרבה זמן, אבל לפני כמה שנים, כשהגעתי לביקור של כמה חודשים, ממש התחשק לי להכיר מישהו לאיזה סטוץ או קשר קליל. חברה הציעה לי לפתוח טינדר, דבר שעד אז לא עשיתי מעולם, והלכתי על זה. הייתה לי התאמה עם איזה בחור שגר בדרום הרחוק של הארץ, התחלנו להתכתב ואני מודה שלא חשבתי על זה יותר מדי לעומק. רציתי להיות ספונטנית, לא לחשוב יותר מדי ופשוט לזרום, אז הזמנתי אותו לבוא אליי כבר באותו ערב. הוא כמובן קפץ על ההזדמנות אבל אמר שבגלל שכבר די מאוחר ויש לו נסיעה של שעה וחצי עד אליי, אנחנו חייבים לדבר בטלפון כל הדרך כדי שאני לא ארדם עד שהוא יגיע.
כשהתחלנו לדבר, מהר מאוד הבנתי שאני ממש לא מעוניינת. הוא היה אינפנטיל וחסר טאקט, נשמע שהוא ממש לא משכיל והיה לי ברור שאין לנו כלום במשותף, פשוט ירד לי כל החשק. חוץ מזה, בגלל המרחק, הכל לקח כל כך הרבה זמן שכל הספונטניות כבר נעלמה ועד שהוא הגיע כבר בכלל לא היה לי שום חשק לכלום ורק רציתי ללכת לישון. אבל הרגשתי שאני "מחויבת" לשכב איתו כי הוא נסע את כל הדרך הזאת בשבילי, אז לא נעים".
כמה נורא זה היה?
"נורא. זה באמת היה סקס גרוע. לא הייתי שם מנטלית, רק פיזית, לא נהניתי בשום צורה ורק רציתי לסיים עם זה כבר וללכת לישון. תודה לאל שזה נגמר תוך חמש דקות. אבל גם אחרי שנגמר ממש הרגשתי מלוכלכת. היה לי ממש קשה עם זה שלא עמדתי על מה שבאמת רציתי בגלל אי נעימות או חוסר נוחות להגיד לא. אחר כך הסתבר שבשיא חוצפתו הוא גם נתן את המספר שלי לאיזה חבר שלו, כמובן בלי רשות, כדי שאני אשכב גם איתו! איזה אפס. על זה כבר לא נשארתי חייבת, יצאתי עליו ממש, אמרתי לו שהוא אפס ואידיוט ושאני מצטערת שבכלל נתתי לו הזדמנות, ומיד חסמתי את שניהם. אבל לצערי זה רק הוסיף להרגשה הזולה והנוראית שהייתה לי".
בדיעבד, מה היית עושה אחרת?
"החרטה שלי היא שלא הייתי נאמנה לעצמי ושכבתי איתו למרות שלא רציתי. זאת תחושה נוראית. יכולתי לעצור את זה בכל רגע, רציתי לעצור אותו אפילו כשהוא עוד היה בדרך, כי כבר הבנתי שזה בנאדם שבחיים לא הייתי מתעניינת בו בכל סיטואציה אחרת, אבל לא עשיתי את זה. פשוט חששתי לעמוד על שלי ולהגיד בקול רם: "אני לא רוצה, שיניתי את דעתי". בעצם התבאסתי על עצמי פעמיים - גם על זה שלא עצרתי את זה, ושכבתי עם גבר שלא רציתי, אבל גם על זה שבכלל נתתי לעצמי להגיע לסיטואציה הזאת, בלי לבדוק קצת יותר לעומק מי זה הבנאדם.
עד היום התחושה הזאת יושבת לי איפשהו ב"מאחורה" של הראש, אבל תמיד קצת ברחתי מהמקום הזה. אף פעם לא סיפרתי על זה לאף אחד. נראה לי שהתביישתי, היה לי קשה להודות שלא הערכתי את עצמי יותר מדי, אבל אני מקווה שלספר את זה עכשיו אולי יעזור למישהי אחרת להציב את הגבולות שלה או להיות יותר בהקשבה עצמית. תמיד יהיו בנות צעירות שצריכות ללמוד איכשהו, אני מקווה בשבילן שילמדו מסיפורים של אחרות ולא על בשרן, לפחות לא את זה".