תעלומה: האשימה נער באונס, חזרה בה, והאשימה אותו שוב

דיסקליימר: מדובר במקרה המערב שני קטינים ונמצא עדיין בחקירה, לכן לא ניתן לחשוף את כל הפרטים. אבל הנה מה שידוע על הסיפור הזה עד כה:

בפברואר 2019, נערה התלוננה במשטרה שנער בן גילה מהשכבה אנס אותה בין כותלי בית הספר. הנער הכחיש את המיוחס לו ועבר בדיקת פוליגרף, לפיה הוא דובר אמת. בחקירה החוזרת, הנערה שינתה את גרסתה וטענה כי אכן התרחש אונס, אבל על-ידי מישהו אחר, במיקום אחר. כבר מוזר, אבל לטענתה, הנתבע הטריד אותה בעבר בדרכים שונות ויצר הנקמה בער בה והשילוב עם מצוקה חברתית כללית בבית הספר, הוביל אותה להתלונן נגדו ו "להפיל עליו" את תיק האונס.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שחנו כבר ראית?

הילוך מהיר קדימה שנתיים וחצי מאוחר יותר, השנה היא 2021 והיוצרות התהפכו. הנער מגיש נגד הנערה תביעת לשון הרע בסך 300,000 ₪. לדבריו, הוא עדיין מצולק נפשית מתלונת השווא ונגרמו לו נזקים. עד כאן, תסבוכת של שקרים, סודות ומניפולציות, שלא היו מביישות טלנובלה טורקית. אבל, מסתבר שיש אבל גדול, כי עורך הדין של הנערה, טוען שהשווא במקרה הזה, אינו לשווא כלל. כלומר, בתגובה לתביעה של הנער, הנערה חזרה בה מכך שחזרה בה. מבולבלים? גם אנחנו. זה דרש בירור, אז יצרתי קשר עם עורך דין אלעד פלג, ממשרד עורכי הדין שטרייכר - פלג ושות', המייצג את הנערה.

"זו לא תלונת שווא", אומר לי חד וחלק עו"ד פלג. "החוקרים לחצו עליה. היא טוענת שצעקו עליה בחדר חקירות, איימו עליה, אמרו לה שיסבכו אותה וישחירו לה את החיים". מעניין. מסתבר שמוטיב החיים ההרוסים חוזר בכל פן של תלונות על אונס, בין אם הן שווא ובין אם לא.

אבל הבחור עבר בדיקת פוליגרף! אני מקשה. "בדיקת פוליגרף היא כלי לא אמין ולא בכדי היא לא נחשבת לראיה קבילה בבית משפט", מקשה בחזרה עורך הדין של הנערה. "המשטרה יכולה להשתמש בבדיקת פוליגרף כדי לקבל איזה כיוון כללי, אבל ברגע שמסתמכים עליו ורק עליו, החקירה מקבלת כיוונים שונים, שהם לאו דווקא נכונים".

כל זה לא הניח את דעתי, אז יצרתי קשר גם עם עורך דין אמיר טיטונוביץ, ממשרד עורכי הדין טיטונוביץ' ושות', המייצג את הנער. ובתור התחלה - הוא הפתיע אותי. "לגבי הפוליגרף - זה נכון" מסכים טיטונוביץ עם עורך הדין של הנתבעת. "הנער הוא זה שביקש את בדיקת הפוליגרף. אם היה מתייעץ איתי לפני, הייתי אומר לו שלא כדאי". ובכלל, אומר טיטונוביץ בהקשר לסאגה הנוכחית - בתביעות לשון הרע אין לפוליגרף שום משמעות. "בתביעות לשון הרע, נטל ההוכחה הכבד הוא על הנתבע וכלל לא על התובע". לדבריו, לתביעה יש די ראיות המצביעות על כך שהנערה בדתה את המקרה וכי חייו של הנער קרסו כתוצאה מכך.

ואז, הוא מוציא את התותחים הכבדים. "החוקרים הטיחו בו בין השאר שהוא עשה בה מעשה סדום - הוא אפילו לא ידע מה זה בכלל מעשה סדום! שניהם באותו גיל ונהרסו לו החיים כי הוא התנהג אליה קצת לא יפה איזה שנתיים קודם לכן". בתגובה לטענות של עורך הדין של הנערה, לפיהן היא נחקרה תחת לחצים מהמשטרה, שולף טיטונוביץ את החלקים הרלוונטיים מכתב התביעה ומציג לי את תמלילי החקירה, בטשטוש פרטים מזהים, כמובן. לא ניתן להבין מן המילים המודפסות בצפיפות, איזה סוג של לחץ הופעל עליה ומה היו העוצמה או הנימה של הדברים, אבל ההודאה כי מדובר בתלונת שווא וכי מדובר באדם אחר שאנס אותה, מופיעה שם שחור על גבי לבן, כמו גם תמלילי החקירה הראשונה, עם התיאורים הגרפיים של מעשה האונס לכאורה, שהם לבדם מספיקים כדי לצלק מישהו לכל החיים.

ובכלל, אמיר טיטונוביץ מדגיש לא מעט את עניין האחריות ההורית, שכן מדובר בקטינה - בזמן המעשים לכאורה וגם כיום. לטענתו, הייתה זו אמה של הנערה שהובילה את עיקר המהלכים ויש לה חלק משמעותי ואחריות כבדה על כך שחייו של הנער נהרסו כליל והוא מתקשה לשקם אותם, כך לפי כתב התביעה שהוגש. גם עורך הדין של הנערה ממהר להסיט ממנה ומקטינות בכלל, את מלוא האחריות במקרים של תלונות שווא. "צריך לזכור ששיקול דעת של ילדה, הוא לא שיקול דעת של אדם מבוגר ואי אפשר לשפוט אותה כמו אדם בוגר". הוא אומר וצודק - הרי גם אנסים קטינים לא נשפטים באותה חומרה כמו שנשפטים אנסים בגירים.

אמת אובייקטיבית, יש רק אחת. אבל במקרה של הפרשה הזו, נדמה שהאמת התפצלה לכמה אמיתות סובייקטיביות וכבר קשה להבחין מי נגד מי ומדוע, מי צודק ומי טועה ומה המחיר שכל אחד ואחת צריכים לשלם. וזה מטריד. מטריד מאוד. אז מה קורה עכשיו? "זה הולך להימשך שנים", אומר לי עו"ד פלג, המייצג את הנערה. "מקרים כאלו נסחבים בבתי משפט שנים. לא חודשים ולא שנה-שנתיים".

אין ספק שתלונות שווא הן רעה חולה ויש לטפל בהן במלוא החומרה המשפטית, החברתית והתרבותית. תלונת שווא יכולה למוטט ולהרוס חיים ובואו נודה בזה: יש מספיק מקרים בהם אנשים ממוטטים לעצמם ולאחרים את החיים, אחרי שתלונות אותנטיות לחלוטין נחשפות אודותיהם. לא מזמן נכתב כאן על המורה יותם אוקון, שתלונה נגדו בגין אונס קטינה ומעשים מגונים בקטינות אחרות, הובילה לפסיקה מחמירה ועונש מאסר. אז באמת, יש מספיק לכולן ולכולם, גבירותיי ורבותיי. לצאת למסע נקמה אישי באמצעות תלונה על מעשים קשים שלא היו ולא נבראו, זה פשע לא מוסרי, לא הוגן ולא מתקבל על הדעת. נשים שנוקטות בטקטיקה של תלונת שווא, הורסות את החיים פעמיים: גם לגברים עליהן הן מתלוננות וגם לנשים, שאחר כך מהססות להתלונן בגין מעשים מחרידים שקרו להן, מחשש שיתקלו ביחס מזלזל או שיתייחסו אליהן כשקרניות.

נמשיך לעקוב ולעדכן