Plato's Retreat, הממוקם בתוך מלון אנסוניה באפר ווסט סייד, והוא התגלמות ההדוניזם של סוף שנות ה-70 בניו יורק - ואפילו הפך למיינסטרים של חובבי הסווינג - לא הריקוד - דרך החיים המינית.
לבנסון יליד ברונקס, הוא אב (נעדר) לשלושה ילדים שבכלל התחיל את הקריירה שלו כמנהל במקדונלד'ס בברוקלין.
"לארי היה סתם בחור פשוט שהתמזל מזלו והפך למלך הסווינגרים", אמר ג'וש אלן פרידמן, העורך הבכיר לשעבר של מגזין הסקס, שבמסגרת הטור הקבוע שלו, "עיר עירומה", דיווח בקביעות על המתחולל במועדון ה"פלאטו" שפתח לוונסון, אז בן 41, בשנת 1977.
את אורח החיים הסווינגרי הכיר לוונסון רק שנה קודם לכן, דרך רומן עם עקרת בית, בהסכמתו של בעלה, וכך נולד במוחו הרעיון לפ]תוח מועדון שכוללו קודש להוללות חסרת מעצורים של זוגות נשואים שמחפשים גיוון בהסכמה.
היילי אנחנו איתך: סלינה גומז גם יכולה לצאת כלבה פעם אחת
אמילי צריכה להתנצל בפני אוליביה על הסטוץ עם הארי סטיילס?
כוכבת הריאליטי שתפסה את חבר שלה בוגד בה עם אמה החורגת
מהר מאד החלו עיתונים לדווח על המועדון המסקרן בברודווי וברחוב 74 - ועל אנשי הפרברים הנשואים שמשך אליו. עלייתו של המועדון של לבנסון הייתה מהירה ומרהיבה, אבל כך גם נפילתו, שלפי הסיפורים נגרמה עקב קשרים בעייתיים עם המאפיה, וכללה האשמות פליליות פדרליות וסיפורים קשים הקשורים בהתפרצות מגיפת האיידס של שנות ה-80.
הסיפור הפרוע על שלטונו הקצר והפרוע כ"מלך הסווינגרים" מסוקר מחדש עכשיו כחלק מסדרת "Sex Before the Internet" של Vice TV, החוקרת את עולם הריגושים המיניים לפני האינטרנט ואיתו אתרים כמו OnlyFans.
"הנפילה של המועדון היא חלק מההיסטוריה של ניו יורק", אמר בנו של לוונסון, בן 61, לעיתון ה'פוסט'. "זה היה המקום שבו כולם רצו להיות, והאטרקציה שכולם רצו לראות - גם אם הם לא היו סווינגרים."
על פי הדיווחים, אפילו ריצ'רד דרייפוס בדק את האקשן במועדון בזמן שהתגורר במלון אנסוניה. ומנהל האבטחה לשעבר של המועדון טען בתוקף שג'ון וויין, סמי דייויס ג'וניור, פול ניומן ומדונה היו בין המפורסמים שהגיעו למקום.
יכול להיות, אין לדעת, אבל בעיקר היו אלה המוני זוגות הטרוסקסואלים ורווקים - קהל הלקוחות היחיד שהותר להם להיכנס - שנהרו אל המועדון אחרי השעה 22:00, נחושים להשיל את העכבות המיניות שלהם, ואת הבגדים. הכניסה לזוג עלתה 25 דולר לפעם, וזאת בתוספת לדמי החבר הקבועים של 5 דולרים לחודש, עבור כניסה ללאונג' המרווח שכלל גם בריכה אולימפית, ג'קוזי, רחבת ריקודים של דיסקו וחדרי סקס מאובזרים למשעי. בנוסף, היה גם "חדר המחצלות" האגדי - שבו ים של מחצלות שעליהן התנהלו אורגיות בכל רגע נתון.
האורחים התפשטו בחדרי ההלבשה, שם קיבלו מגבות, שהמועדון יעץ ללבוש אותן במגוון דרכים ספציפיות כדי "לסמן את כוונותיהם, ואת טעמם האישי". לחדר המחצלות רק זוגות יכלו להיכנס - ולא בלבוש מלא. Quaaludes היה הסם המועדף אז, וזונות אמנם נאסרו, אבל זה לא מנע מגברים רווקים להביא אותן תחת אמתלות שוא כדי לעקוף את איסור הכניסה על רווקים.
"כל כוכבי הפורנו היו שם. סקס תמיד היה באוויר. והיה להם מזנון נהדר", נזכר פרידמן בערגה. לבנסון, בעל המועדון היה מסתובב בו בחלוק רחצה שחור מקטיפה שעליו רקום הכינוי "מלך הסווינגרים", וצפה בהתרחשויות ממקום מושבו על "כס מלכות" שבנה לעצמו כדי לסקור טוב יותר את הסצנה, והחשיב עצמו פעיל חברתי פורץ דרך שמקדם יחסי מין חופשיים: "מה שאתה רוצה לעשות, אתה יכול לעשות" היה אומר תכופות, כששאלו על גישתו למיניות.
"הוא תמיד רצה להיות אדם גדול מהחיים", אומר מייקל לבנסון הבן. ומספר כי אביו התגרש מאם ילדיו, גלוריה, בתחילת שנות ה-60, כשמייקל והתאומה שלו היו בני 6. "הוא עבד בהרבה עבודות מזדמנות", אמר מייקל, "אבל ברגע שהמועדון התחיל להצליח, הפרסום פשוט כילה אותו".
ובכן, הפרסום, והמאפייה.
לבנסון מימן את המועדון באמצעות פרנק פרניס, בעל קשרים בעולם הפשע המאורגן, שבשנות ה-70 הייתה לו השפעה גדולה על המועדונים בעיר, ובעיקר על סצינת הסקס והחשפניות, להם סיפקה המאפייה כספים. בנוסף מימנה המאפייה הופעות סקס חיות בטיימ'ס סקוור ואת סרט הפורנו הידוע לשמצה מ-1972 "Deep Throat".
אבל סגנון החיים הראוותני של לבנסון גבה מחיר כבד. בשנת 1979, בזמן מערכת יחסים עם חברתו מרי - אשר בפומבי הציגה את ההטבות של אורח החיים שלהם, כשלמען האמת, נמאס לה בשלב מסוים, מה גם שנשדדה והוכתה באכזריות בקווינס, אירוע שיצאה ממנו עם שתי רגליים שבורות. על פי הערכות של גורמים יודעי דבר, מאחורי האמבוש הזה עמדה המאפיה של המאהב הסודי של מרי.
ב-1981 לווינסון נידון ל-8 שנות מאסר והואשם בהעלמת מס בגין הלבנת 2.3 מיליון דולר בקבלות מועדונים. בסופו של דבר הוא ישב 40 חודשים בכלא אלנווד בפנסילבניה, ותכנן לחזור לכס המלכות שלו לאחר שריצה את זמנו בכלא.
בזמן הזה, שחקן הפורנו פרד לינקולן קיבל על עצמו את תפקיד מנהל הריטריט, ולאחר שתושבים מקומיים התלוננו על שיטוט ומטרדים אחרים, עבר המועדון להאנגר גדול ברחוב 34. הרילוקיישן, יחד עם מסיבות נושא מטופשות כמו היאבקות בוץ, ולילות רווקים - שאפשרו לרווקים סטרייטים להיכנס למועדון בפעם הראשונה - הבריחו את הלקוחות הקבועים, ובעיקר את הנשים.
כשהשימוש בקוקאין בתחילת שנות ה-80 זינק, קהל הלקוחות השתנה במהירות מזוגות סווינגרים לעובדי מין ומכורים. למרות זאת, לאחר שלוונסון יצא מהכלא בספטמבר 1984, הוא קיווה לשקם את ממלכתו ההרוסה. אבל משבר האיידס הוביל לפגיעה נוספת וסופית במועדוני מין ובתי מרחץ, עד שבערב השנה החדשה של 1985, נסגר הריטריט האגדי לצמיתות.
לבנסון המיואש אמר לתחנת חדשות מקומית, "אנחנו לא מאפשרים זנות אצלנו שלנו. אף פעם לא אפשרנו". הוא המשיך, "פלאטו'ז הוא יותר מסתם מועדון. זה מוסד. זו אנדרטה לחופש מיני. הם החזירו אותנו 50 שנה אחורה".
לבנסון בילה את שארית חייו העצובים בניסיונות עקרים להקים מחדש את גן העדן לסווינגרים שלו תוך כדי פרנסה כנהג מונית: "הוא מעולם לא קיבל את זה שזה נגמר", אמר מייקל ל"פוסט". "הוא היה בדיכאון. שום דבר אחר לא היה חשוב לו מלבד הסגירה של המועדון".
לבנסון מת בסופו של דבר מהתקף לב בגיל 62 לאחר שעבר ניתוח מעקפים ב-1999. "במהלך ימיו האחרונים, היו הרבה אנשים במשפחה שלא דיברו איתו", אמר מייקל, שציין כי גם לו לא הייתה מערכת יחסים עם אביו בזמן שלפני מותו. "אני חושב שהוא הרגיש מאוד בודד.
ולמרות הנתק ביננו אני גאה במה שהוא יצר.".