פמיניסטית. ShutterStock
ShutterStock

מתבאסת שהוא לא משלם עלייך בדייט? סבבה, תחזרי למטבח

16.6.2021 / 11:13

אין דבר אפור, משעמם ומביך מסגירת החשבון בסוף דייט מוצלח. החזקתם ידיים, החלפתם מבטים, עפעפת בריסייך, הוא רכן לנשיקה - ובום, על השולחן נוחת פתק עם פירוט חובות והוא שואל: "חצי חצי?" אופיר סגרסקי מסבירה למה אסור לנו להתבאס עליו

מי ומה מונוגמיה/AP, Reuters, Getty Images, Shutterstock

אחת ליומיים בערך מתעוררת אישה זועמת במרחבים האפלים של רווקות בפייסבוק, ובפיה אותה זעקה: מה קרה לגברים היום, למה הם קמצנים ולמה הם לא משלמים עליי. "אני מאמינה בשוויון", תוסיף הפמיניסטית השוביניסטית, "אבל היום הגברים נהיו כוסיות". באותה נשימה, היא כנראה תתלונן גם על גברים שפונים אליה באפליציה במילים "היי כוסית". באמת, לאן נעלמה הג'נטלמניות שלכם, יא כוסיות? איפה האלגנטיות, יא זבל? אותן מאוכזבות מקשרות ישירות בין השקעה, אכפתיות ואדיבות לכיסוי מלא של שתי כוסות רוזה וקרפצ'יו סלק.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

למען הסר ספק, גם אני נהנית כשמשלמים עליי בדייט ראשון או בכלל. האם התבאסתי, בפעמים המעטות שגבר שאל אותי, "חצי חצי"? באסה הייתה. האם התלוננתי? לא. כי התלונה על חוסר נכונות מצד גבר לממן אותי, כיום, כבר לא נשמעת לגיטימית. כלומר, אלא אם בא לך לחזור למטבח, ללא גישה לחשבון בנק, בזמן שהגבר שלך או אבא שלך מחזיקים בזכות הבלעדית לנהל קריירה, כי מתוך המוסכמות האלה נולד מנהג התשלום בדייט מצד הגבר.

פמיניסטית. ShutterStock
מאמינה בשיווין. עד שזה מגיע לדייט/ShutterStock

נשים שמתגעגעות ל"גברים של פעם", לא באמת מתגעגעות לכל עסקת החבילה שמגיעה עם ה"פעם".
הן נהנות מהזכות לפרנס את עצמן ומעוד הטבות שכלולות בעסק הזה של עידן מודרני, למשל, הלגיטימציה החברתית לצאת עם הרבה גברים, ולהתלונן עליהם ברשתות, תענוג שאינני מפקפקת בו לרגע. התלונות גם מוצדקות בדרך כלל, כי אנשים בגדול הם באמת דבר עלוב, והעליבות שלהם מתבלטת ביתר שאת כשיושבים מולם על כוס יין, אבל אי אפשר להתכחש לזווית הגברית בנושא. גם הם יוצאים עם המון נשים, גם הן ברובן עלובות וגם לאותם גברים יש תחתית בחשבון העובר ושב.

המסנגרות על מנהג התשלום מצד הגבר יגידו שזה לא קשור לכסף אלא לרומנטיקה, אבל ההתעסקות בתשלום היא בדיוק ההפך מרומנטית. אין דבר אפור, משעמם ומביך גם יחד מסגירת החשבון בסוף דייט מוצלח. החזקתם ידיים, החלפתם מבטים, עפעפת בריסייך, הוא רכן לנשיקה - ובום, על השולחן נוחת פתק עם פירוט חובות. לפעמים הוא אפילו מגיע בפח קטן. פשפוש בארנק, שטרות שטרות, קריאה למלצרית, מחכים לעודף, מחכים, מחכים, מה נעשה עכשיו, כבר דיברנו על הכל, טיפ, תודה. למחוות רומנטיות יש אלף פנים וצורות, חלקן קשורות בכסף, חלקן לגמרי לא, אבל סגירת חשבון בסוף דייט ראשון היא בהחלט לא אחת המוצלחות שבהן.

גם אם במחווה רומנטית עסקינן, יש משהו לא הוגן בכך שהמאוכזבות מפנות את הציפייה אליה רק כלפי הגבר, לעולם לא כלפי עצמן. בזמנים בהם אישה יכולה להצביע, לעבוד, לנהל חברות ולייצג בממשלה, כן, אישה יכולה גם לשלם ולחזר. עכשיו, כאן דרושה הסתייגות. בואו לא ניתמם - רובנו אוהבות להיות מחוזרות, רובכם מרגישים בנוח בתפקיד המחזר. האם זה טבע האדם או תולדה של חינוך ומוסכמות חברתיות? קשה לומר, אבל בינתיים, זה המצב.

פמיניסטית. ShutterStock
פמיניסטית? תוציאי ארנק/ShutterStock

מהצד השני, אידיאולוגיה: התפקידים המגדריים הולכים ומיטשטשים, והלגיטימציה של נשים לנהוג בדרכים שנחשבו גבריות בעבר פותחת בפנינו ים אפשרויות חדשות. עידן מבלבל לרווקות, שנקרעות בין פנטזיית הדיסני של הנסיכה הכלואה במגדל לבין הצורך לקחת את המושכות לידיים.

הבלבול הזה הוא לא בהכרח רע, הוא נובע משפע אפשרויות שטומנות בחובן התלבטות מתמדת אך גם חופש בחירה. פעם, הכל היה ברור: גבר שרוצה אישה מופיע אצלה על סף הדלת עם זר פרחים או משהו קריפי בסגנון, מתעקש למרות ה'לא' כי זה נחשב סקסי, מראה לה שיש לו כסף וסוגר אותה בבית לעתיד קסום של בישולים וניקיונות. היום, הכל נזיל יותר: מי יתקשר ראשון? מתקשרים בכלל? לשלוח לו הודעה? להציע לקחת אותה מהבית? מסעדה יפנית, או שמא טוסט נקניק?

עולם הדייטינג הנוכחי מוזר ומעורפל לכל המשתתפים. גם לגברים. כשבן זוגי, לדוגמה, יצא איתי לדייט ראשון, הוא הבין מיד עם מי יש לו עסק. בדיעבד, הסתבר שאכל לעצמו את הראש במשך דקות ארוכות סביב השאלה האם, בכלל, להציע לשלם עליי, או שאולי זה מעליב. פמיניסטיות, לך תבין מה הן רוצות. בסופו של דבר נדמה לי שעשינו חצי חצי, לא זוכרת, למי אכפת. התפקיד שלו כגבר בדייט נעשה לו מעורפל, כמו לגברים רבים אחרים, שהחלו להפנים את התפוררות התבניות המגדריות הישנות. גם הם כבר לא לגמרי מבינים מה מצופה מהם, גם הם מבולבלים ומתוסכלים ואפשר להבין אותם כשהם מוותרים על המנהג הרומנטי של רכישתך בסוף הדייט. את יכולה להתלונן על הקמצנות עד מחר, אבל אם לא הוצאת את האשראי בעצמך או לכל הפחות תכננת לשלם על הדייט הבא, זה די צבוע.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully