חדשות Sheee סוגרות שבוע מסוכסך בנפשו עם ארבעה סכסוכים מתוקשרים: הקהל נגד נועה קירל ואודיה, מעוטי היכולת נגד דניאל גרינברג, קורין גדעון נגד טל ואביעד ודניאל עמית נגד מעיין אדם. השבוע האחרון סיפק לנו לא מעט חומר כיף ללרלורים, ואני מצטערת, קורין, לשון הרע הולך להישפך כאן. אבל זה בסדר, כי בתכלס הוא כן מדבר אלייך. פשוט תודי בזה, שחררי מהחמסות, תצטרפי אלינו ויתחיל להיות לך כיף, מבטיחה.
אודיה לא פנתרה ובא לי לחבק אותה
חלק טענו שזו אשמתה של קירל, שתופסת את הבמה בהגזמה בהופעה בה היא אורחת. אחרים טענו שזו דווקא אשמתה של אודיה, שפשוט לא יודעת לתת שואו על במה. כך או כך, שני המחנות הסכימו: בהופעה של אודיה בהיכל מנורה, אליה קפצה קירל במיוחד מארה"ב כדי להתארח לכמה שירים, הממלמלת לאלוקים החווירה לעומת כוכבת הפופ המנוסה. קודם כל, לבי על אודיה. גם אם רק רפרפה באופן כללי ביותר על התגובות להופעה שלה, לא היה סיכוי שתפספס את ההשוואה האכזרית. קהל הטיקטוק מהיר לקטול תמיד, אבל הפעם גם לא ניתן להתעלם מהפער שזועק מהסרטון כעובדה נתונה.
לא באתי לסכסך, נהפוך הוא.
לטעמי, האשמה איננה מונחת על אף אחת מהכוכבות, כי אם על צירוף נסיבות מצער. אודיה לא יכולה הייתה להתעלות על קירל בביצוע ל"פנתרה", קודם כל כי היא לא. זאת אומרת, פנתרה. היא אולי אנקור פצוע כנף, שזה לא פחות טוב - זה ז'אנר, וכל אחת מהן חזקה בז'אנר שלה. קירל משתייכת לזן הביונסאי, שאוכל את הבמה ויורק את השאריות הצידה. אודיה משתייכת לזן הנתן גושנאי, הנושא תפילות לשמיים בפנים מיוסרות. לא היה לה שום סיכוי לפרוח בשיר מבוסס שופוני וסקס-אפיל, בשבילה זו מלחמה אבודה מראש. מהצד השני, קירל פשוט עשתה את נועה קירל. היא נתנה את הטוב ביותר שלה, וככה הטוב ביותר שלה נראה. אי אפשר לדרוש מנועה קירל להפחית מנועה קירליותה, וגם אין צורך. מי שנהנה מקירל, מצפה לחיית במה ולא לילדה מבוהלת שנדרשה בהפתעה לשיר את "אחד מי יודע" סביב שולחן החג.
חשוב גם לקחת את הנושא בפרופורציות. הגם שמדובר בתיעוד מצער של הופעה, הגדולות שבכוכבות הבינלאומיות מחזיקות לפחות אחד כזה שרץ בטיקטוק, לשמחתם-לאיד של הצופים. אודיה היא לא הראשונה והאחרונה שחווה התנפלות כזו, ואת המילים הללו אני מפנה אליה, כי למרות הצלחתה הרבה, אני בטוחה שכמו כל אדם תגובות קשות מחלחלות גם ללבה, על אחת כמה וכמה בגילה הצעיר וניסיונה הקצר יחסית. הכישרון שלה מוכח בשטח ואין ספק שהיא עוד תצמח ותתפתח עם הקילומטראז' שתצבור על החיים ועל הבמות, קילומטראז' שקירל צברה מגיל 14. כך או כך, לשתיהן אינני מאחלת התרסקות נפשית א-לה בריטני. על כן, נסיים באמירה מעצימה-נשית (אעטה את הגלביה והקול האוורירי שלי לצורך כך), שתיכן טובות, שתיכן יפות, שתיכן מצליחות ועשירות ברמה פסיכוטית שרובנו לא מסוגלות לדמיין אפילו. חיבור על הבמה - פחות. פאקינג ביג דיל.
קורין גדעון צבאות נגד טל ואביעד
"שמעו זה כמו קסם", כתבה השבוע קורין גדעון בסטורי שלה, באחד מן הסטוריז הנקמניים ששזפו עיניי. "לאט לאט, כל מי שטינף עליי, השחיר, לעג וזלזל, אחד אחד הם נופלים. בא יומו של כל כלב". במלוא קורין גדעוניותה, סיימה את מילות השפר הללו בשיעור לחיים: רק צריך להתאזר בסבלנות, להתרכז בטוב, והיקום מטפל בכולם", שהרי ודאי התרכזה בטוב במהלך סטורי זה, ואולי דווקא מפני ששכחה להתרכז בו קמה ימים ספורים לאחר מכן עם דלקת עיניים. אני כמובן צוחקת וגם אינני מאחלת לגדעון דלקת עיניים, רק אומרת שדווקא ממי שמאמינה בקארמה הייתי מצפה שלא תתעסק איתה.
אבל מה שמעניין במאמיני הקארמה, זה שהם מאמינים בה רק כשהיא לצדם. דלקת העיניים, למשל, נובעת מכך שעשו לה "עין הרע", כך סוברת גדעון. על פי משנתה, אם כך, יכולותיו של היקום מסתכמות בהרעה לאחרים. כאשר גדעון היא זו שחוטפת מיחושים בעיניה, דווקא אז מועבר הכוח המאגי לאדם. כמה נעים זה ודאי לדגום בכל פעם אלמנט מאמונה אחרת על פי נוחיותך, כמו רוקחת מנה בהרכבה אישית, לזגזג בין תרבויות ומיתוסים ולהנדס מתוכם את הנרטיב שתמיד תעמדי במרכזו, כשמש העמים.
במהרה חלקי הפאזל התחברו והתברר למי כיוונה את מילותיה הארסיות, הלא הם טל ברמן ואביעד קיסוס, ששברו את לבי כמו לבם של רבבות אחרים כשהודיעו השבוע שתכניתם המשותפת ברדיו מגיעה לסיומה. יש עוד כל כך הרבה מה להגיד על הסטורי הנקמני של גדעון, אך מי שעשו את זה בצורה הטובה ביותר הם מושאי הנקמה, שסיכמו את הנושא בחדות והשנינות האופיינית להם.
"חיים שלנו קורין גדעון, איזו אלילה", פתח קיסוס בתכנית ששודרה למחרת בבוקר, וברמן הוסיף: "אתמול העלתה סטורי שהיא הולכת, זורחת, מאושרת", כשהוא מתכוון לוידאו הניצחון המלווה את הטקסט. לאחר מכן התייחסו השניים לכותרת, "יום טוב למי שטוב", שעיטרה את הסטורי, "עם סימן קריאה", ציין ברמן, "כי גם זאת אמירה שיש להטיח בפרצופם של אנשים". את החיוביות המזוייפת יחסו גם לסיומת הדקורטיבית של דבריה - אימוג'י לב, אימוג'י חמסה - כי הרי "זו אמירה שכולה טוב", לדברי קיסוס.
לצד העקיצות, הודה קיסוס כי הגזים בחלק מאמירותיו עליה לאורך השניים, וברמן אף מצא בלבו מקום להחמיא לגעון על המהלך. "אחרי שזה הצחיק אותי, אפילו הערכתי קצת שהיא עשתה את זה, כי היא נראתה זורחת מאושר", אמר ברמן. "הערכתי את זה שהיא חיכתה לרגע, ולא שכחה, ולא התביישה, ולא עשתה את הדבר שנקרא 'יצאה גדולה והתעלמה'. אמרה את שלה, תבעה את ליטרת הנקמה שלה".
בסופו של דבר, הסכימו השניים, יש משהו מנחם בתפישה לפיה כל מכאוביו של אדם תלויים בכוח עליון. "כמה עוגמת נפש בחודשים האחרונים, כשבעצם היה זה היקום ולא אנחנו שעשינו אחד לשני דברים", אמר קיסוס בחמיצות-לב. "יכולנו להגיד אחד לשני: תשמע, זה לא אני אמרתי לך את הדברים האיומים האלה, זה לא אתה שמעצבן אותי, זה היקום מטפל בשנינו. לא ממך אפרד, אלא מהיקום: יקום מאוד ספציפי שבמרכזו לא נמצאת השמש אלא קורין גדעון, שהכל מתאסף סביב צרכיה. זה היקום, כלב התקיפה של קורין גדעון".
צרות של עשירות: דניאל גרינברג חוטפת על אופנת "מיאל"
עוד בענייני ניתוק ויוקר המחייה, דניאל גרינברג ספגה השבוע ביקורת קשה עם השקת אפנת "מיאל" על שם בתה. לדבריה, מציע המותג פריטים במחירים "נגישים". בכך התכוונה אולי שהם נגישים לה, כי מרבית העוקבות שלה ובכלל, נשים שמתפרנסות כמו בנות אדם רגילות, לא ירכשו לפעוטתיהם הגדלים ומתלכלכים בכל רגע נתון מלבושים על סך מאות שקלים לפריט.
בעניין הזה (ספציפית בעניין הזה, יש להדגיש), אני לוקחת את הצד של דניאל גרינברג. זה בדיוק מה שקוראים לו שוק חופשי עליו דיברנו בפרשת עמית-אדם. דניאל גרינברג איננה גוף פילנתרופי ולא רשת צריכת מזון, מוצריה אינם תחת פיקוח ממשלתי. היא מנהלת עסק עצמאי, וככזו, היא רשאית לחלוטין לתמחר את מוצריה כאוות נפשה. מי שלא מרוצה מהם, יכולה למצוא את אשר חשקה נפשה בחנויות סטוק, ברשת ובבוידעם של ילדי החברות והדודה.
גרינברג ממתגת את עצמה כמותג יוקרה, וגם אם זה מגוחך - להלביש ילדים ביוקרה - הבחירה בידייה, וסביר להניח שיש לה גם שוק פורה איפשהו בתחום שבין כיכר המדינה למגדלי יו. לגיטימי. גם אנשים כאלה רוצים לילדיהם את הטוב ביותר, ואם הם יכולים להרשות לעצמם, למה לא. זו לא מדינה קומוניסטית. להאשים את גרינברג, בהקצנה, זה מצחיק קצת כמו מחאה חברתית מול משרדי גוצ'י או טסלה.
אבל מחאת העם נגעה ללבה, ובעקבות הסערה פירסמה גרינברג פוסט הבהרה, שבו טענה כי גם היא שולחת את ילדיה לגן בבגדים מסיילים (טוב מאמי לא צריך להגזים), ואילו פריטי המותג שהשיקה מיועדים לאירועים מיוחדים, שבתות וחג, כמו גם כמתנות לימי הולדת. אני עדיין מתכוונת לפנק את ילדיו של בן זוגי בצעצועים ממקסטוק, אבל ההסבר שלה, לטעמי, לגמרי מניח את הדעת. והאמת? היא לא חייבת הסבר לאף אחד.
צרות של עשירות 2: דניאל עמית יוצאת על מעיין אדם
האם נכונה ראו עיניי, ואושיית הרשת דניאל עמית יצאה השבוע נגד מעיין אדם, שכן היא משיגה הנחות טובות יותר עבור עוקבותיה? האם יתכן שבעוד עם שלם נאבק מול יוקר המחייה, יצאה דניאל עמית קבל עם ועדה נגד תחרות מחירים? ובעבור מה? אוה, ובכן, למען הערך השוויון. אבל לא שוויון בין כולם, חלילה, לא שוויון בין האנשים הפשוטים לאושיות הרשת המורמות מעם, אלא שוויון בינן לבין עצמן. כן, מצבן של אושיות הרשת המצליחות ביותר, הוא זה שלמענו נאבקת האינפלואנסרית, לעיניי הלקוחות שבבירור האינטרס שלהם הפוך לגמרי.
דניאל עמית יקרה, אין לי ספק שכתבת מדם לבך, ומתוך תסכול מקצועי אמיתי. רב רובנו מתוסכלים ממקצוענותינו במובנים כאלה ואחרים. אממה, לא כל סכסוך פנימי יש לו עניין לציבור, ודאי לציבור שהעניין העיקרי שלו הוא טובתו האישית. כשאת מודיעה בגלוי שטובתך חשובה לך יותר מטובת עוקבייך, צר לי, אך אל תצפי לתמיכה רבה מההמונים. כי אם יש משהו שלא מצטלם יפה לאינסטה, זה ניתוק וריכוז עצמי.